לא , זה לא היה עצב

אתמול התפשטתי אחרי המקלחת והסתכלתי בראי.  חשבתי שאלה פנים יפות, וגוף יפה. ורציתי לשמוח, הנה הבחורה הזאת בראי, היא פה.  אבל פשוט ישבתי ערומה והרגשתי איך אין בי אלא חיקוי , ופרשתי שמיכה על הרצפה ונשכבתי, ככה , והאור של המנורה היה ממש חזק אז כיסיתי את העיניים, כדי לישון בחושך, הצמדתי רגליים וכופפתי את הגב, עד שהייתי מספיק קרובה אל עצמי , התחלתי להבין שהוא כבר באמת רחוק.


 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s