רך כמו חלום

אם לא אנסה להגשים את החלומות שלי, לשם מה אני ישנה במציאות?


והרי החיים הם נמנום בין לידה למוות. נמנום חטוף.


 


האצבעות שלי הולכות ומקישות ככל ש.  יותר ויותר לתוך השעה והדקה. המילים נבחרו בשרירות, זה יכול היה להיות ריקוד, וידאו, או ציור. בעיני כתיבה היא אמצעי, זוג עיניים. כשלעצמה אין בה ערך. אין בה כלום. אין טעם בהתרפקות על המילה. יש טעם לומר אותן, להרגיש . לאכול , לשכב. יש טעם: אמנות היא גביע ממנו צריך ללגום. הגביע מקיף את היין כמו חיבוק, ואנחנו לוגמים.


 


אם לא נגע בחלומות בידיים, פיזית ממש נלוש , אין טעם לישון. צריך לקום, לקום ולטאטא את השמש אל הסדק בחלון.


 


אינני פוחדת עוד. זה ההישג. להצליח ולהכשל.  אם אלך, אלך בגבורה. אם אקום, אדע שאני ראויה לכל כתר. כך או כך,החול רך כמו החלום.  


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s