\

אני עוד אוהבת אותך מאוד.


כנראה שהארועים השקטים הם אלה המכים הכי חזק. לפעמים,


מדעני הכאוס הם פיסיקאים שנכשלו ולמדו להינות מזה. בעצם כאוס הוא כשלון האדם. אלוהים צוחק לנו בפרצוף, הוא עוד שומר אצלו כמה טריקים. ישנים, ישנים ממש אפילו (כמה עשרות מיליארדי שנים ?)


שטיקים ישנים קונדסים ומעשיי קונדס. ופתאום אריסטו צדק ופתאום לא, הכל ברור ומחולק לחמש שבע שבעים משוואות יפות, ופתאום מגיע אחד יהיר במיוחד והופך את הדף>



נראה. נראה איך יכה בנו הזמן. הזמן מכה לאט ובמתינות. לא ריאקציונר ולא מהפכן.  הכל הגיוני פתאום, מובן מאליו. האבסורד, ההפתעה, מגיעה בעיקר מהסתכלות ארוכטווח (לאחור).


א.ג מת כי הוא היה על האוטובוס הלא נכון ביום הלא נכון בשעה הלא נכונה בדקה הלא נכונה. הוא נהרג יחד עם עוד כמה לא נכונים.


ועכשיו, \


סדרה, שרשרת פעולות תגובה: בהתחלה זה עוד נשמע הגיוני,


 


זה שאולי באמת הדבר היחיד שמעניין אותי עכשיו ותמיד היה: אני. אין לי


 מקום לסיום מפתיע במיוחד, אבל יש מקום לתקוות חדשות .לדפי מחברת שעוד יבואו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s