ריסים וטיפות וכל זה

אוי ,ריסים וטיפות ירח וכל זה. 


התחלתי לכתוב כי היה בי יותר מדי רגש.


 


אני יכולה לבכות בגלל אדם שעלבו בו. מצער, מרגישה את משק הכנפיים של ציפורים. נשים בוכות, וגברים שפופים. הכל עדיין שם . למרות שאני בסוף מסלול הלימוד ולמרות שכעת יש מישהו . למרות שכל מיני כוכבים חזרו למקומם המדויק בשמיים.


 


הפחד והנחיתות,העליונות ,האבדן, הזעם, הסדיזם , הכל. הכל הזה כל הזמן שאופף אותנו. 


 


נשים מחכות כל חייהן לבחור כזה. אדמוני ויפה , חכם נורא, מדען מחונן, מוסיקאי, קורא,  אציל ירושלמי. כמעט מוזר שהחיים שלחו לי דווקא אותו, והוא מביט בי , איפשהו מאוד מאוד רחוק בקוסמוס, על אחד הכוכבים, מישהו מדליק את האור . אנחנו עדין לא רואים את זה כמובן, יקח קצת זמן, ובכל זאת.  המעגלים, הידיים, כלומר המוסיקה המקרית של העיר, הלילה והשמיכה החמה שלנו. ואנחנו מוצאים את עצמנו צפופים זה אל זו כמו..אני מחפשת דמוי מקורי, רק לא כמו כפפה אל יד  . ואני מנסה לא לחשוב , כמה מופקרת הייתי, כמה נמוך הגעתי וכל זה. וכל זה. לכל אחד יש את השק שטויות מהעבר. אבל שלי כבד במיוחד, ככה נדמה. אז,אז איכשהו, הגיעה שעת הכוכב.


 


ואולי למרות , הכל ועל הכל הבנתי ,  לעולם לא אהיה מאושרת.

2 מחשבות על “ריסים וטיפות וכל זה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s