הפסד

גברים תמיד ישקרו בשביל סקס. הם לא בדיוק ישקרו, כשזה קורה הם יאמרו את האמת. אלא שלאמת הזו יש תוחלת קצרה מדי. מרגע שקלטתי את זה, אני לא יכולה לקבל את הדברים.  לא יכולה לעשות עם זה כלום. לא רוצה גברים שמזינים את היצר שלהם, מתפלשים בסדינים ומזנים את האינטימיות, mass production . וגברים מהסוג האחר, אלה שגורמים לי לאהוב, הם הכי גרועים בסופו של דבר. כך או כך אני הפסדתי.


אתמול לקראת הבוקר, חלמתי שאני מתלבשת בשמלה הכי יפה שלי, הכחולה מ'נעמה בצלאל '. מפזרת את השיער הזורח ומתאפרת ,נהיית אישה. מתעגלת. מורידה את השיערות מהרגלים. מכל המקומות. ואז מתקשרת לבחור אחד, נוסעת אליו, ואנחנו שוכבים. כל כך רציתי את זה. התפתלתי על הסדין, איכשהו הוילונות התקוטטו עם השמש, היא נכנסה לי מעל הראש. היא ניצחה. ואני לא התקשרתי.


בסוף אצליח להתחתן עם מישהו, אולי רופא או מדען.  מה אגיד לו? לאהוב אותו, מה אומר ? הוא ינסה להיכנס לכל המסתורין הנשי הזה שנדמה לו שיש בי. ואני אמנע ממנו והוא רק ילך וינסה יותר. כך נעביר את חיינו – במרדף, כמו מכתבים בלי נמען .


 

12 מחשבות על “הפסד

  1. נשמע שאת במסלול המהיר לנשים. זה לא שאצלינו אין בעיות, אבל זה מיועד לכל מי שלא סובל את כל מה שאת מתארת ומחפש הזנה רגשית שלא מבוססת על יחסי כח. אני עוקבת אחרי התלונות שלך כבר הרבה זמן..
    מענין כמה מהיר זה יהיה..

    אהבתי

      • אני לא חושבת שאת מבינה על מה אני מדברת. כשתהיי מוכנה לותר על כל משחקי האגו מול הגברים -משהו שלמרות התלונות, את עוד כנראה שואבת ממנו הנאה, תביני שיכולה להיות פלטפורמה אחרת. אבל זה המסע שלך עם עצמך. אני אומרת לך את זה בכוונה כי המאבקים שלך מזכירים לי את החוויות שלי שנים על גבי שנים..

        אהבתי

      • זה כנראה חסרונו של המדיום הבלוגי, הדיכוטומיה של הכותב עם התכנים. אז לא, אני לא במסלול המהיר לנשים. והמאבק מעולם לא היה עם גברים אלא תמיד כנגד עצמי. אינני נהנית מהמאבק, רק ממה שאפשר ללמוד ממנו. הרחבתו או תיחזוקו (בוורסיה על "הרחבת תחום המאבק" של וולבק) היא אחת מן הדרכים לאדם, לשוב ולהבין את עצמו.

        אהבתי

      • ווטאבר. אני לא באיזו שליחות מסיונית כאן, אם לא הבנת. זה באמת לא ענייני. רק אובזרבציה מושכלת.
        את לא נהנית מהמאבק-רק ממה שאפשר ללמוד ממנו? (אני מנידה בראשי…). קראת שוב את מה שכתבת?…איפה עובר הגבול? זו סתם ריטוריקה. את מדברת על ’הרחבה או תיחזוק’ של תחום המאבק שלך עם עצמך באמצעות הגברים בחייך על מנת להבין את עצמך. יפה. על זה בדיוק אני מדברת-על זה שאולי יום אחד תביני שהמאבק הזה ריק ומיותר וחסר תוחלת ולהבין את עצמך אפשר באינסוף דרכים אלטרנטיביות, ולא רק במאבק. (אגב, יש ברות מזל שמצאו גברים שמהות הקשר איתם אינה מבוססת על אגו ומאבקים. זה נדיר, אבל קיים). בענין הזה אני לא סובלת את וולבק, אגב. יש גם רוך ונועם בקיום האנושי, לא רק מאבק ודורוויניזם. שוב, צריך לרצות למצוא את זה. את בנתיים דוגלת במאבק. אני-עוקבת בענין

        אהבתי

  2. ניסחת זאת היטב
    כמו שאני מנסה לומר לעצמי בימים החאורנים למב אני לא ניפגשת עם בחור שאני מחבבת
    כי אני יודעת שהתוחלת של האמת תהיה קצרה

    אהבתי

  3. ..כל מערכות היחסים העכורות שהעלת בפוסט, לדעתי הן נובעות מבעיה אחת בלבד..כשקשר נוצר בין שני צדדים אשר כל אחד מהם למעשה רוצה לקבל. כששנים מתאחדים וכל מגמת הקשר היא לראות את הזולת מאושר..מאושר אמיתי..זה כבר לא ישנה אם הוא רופא,,או מדען,,אפילו אחד שהמשכורת שלו שכר מינמום..ירגיש מאושר מקסימום. כי את האמת..אנחנו דור של לקחת לא לתת..יש חוסר בנותנים משני הצדדים.. מאחל לך למצוא את האחד עם כתובת.

    אהבתי

    • התלונות המופנות בבלוג הזה, הן בעיקר לעצמי.  
      את הבעיות של בני הדור הזה עם אהבה (יותר נכון, עם ביסוס קשר ארוך טווח)  אפשר אולי  לייחס לנטישת הדת, שהחלה כבר בדור הקודם, והמעבר לחברה פוסט נוצרית.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s