ווריאציה על אהבה



 


אני מפנטזת למות בזרועות ההוא. וזה נורא.  אנחנו הולכים בצפון תל אביב. וזו מדרכה ספציפית, האור מכה במתינות. אני פונה לכביש, בוהה באדישות ומתרחקת. המכונית צצה משום מקום וכל מקום. היא פוגעת בי למרות שלא הייתה צריכה. נהג שיכור, אולי מוטרד. הימים קשים.  אני נופלת מיד. בחוץ לא רואים אבל כל האיברים הפנימיים, נקרעו. הכבד משוסע, הכליות נמחצות, עמוד השדרה מוסט מכיוונו. הלב מאדים ועולה על גדותיו. אני נופלת מיד. הוא רץ אלי, השיער ארוך ובהיר על שחור הכביש, קילוח דק של דם מלחך את הצוואר. רוכן אלי ומרים את ראשי. אדום סמלי זולג מהפה, אני לא מצליחה לדבר. הייסורים. ואותה צעקה ראשונה. העיניים לא נפקחות, דם מדביק את העפעפיים. הריסים מצלים. הוא נרתע, ראשי מוטה בזוית לא טבעית. במאמץ אחרון  מצליחה ללטף את כף ידו הלבנה. מבועת, הוא מבין שמחזיק גופה. הוא לוחץ את היד, ואני מטביעה את חותמי בעולם;   אהבה.


 

מחשבה אחת על “ווריאציה על אהבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s