כדי לכתוב, אני צריכה להתאהב בזה. אני מנסה להבין איך מאדם הכי רגשי שיש, איך למדתי למדל את הרגש. להפוך אותו לארכיטקטורה.  איך לא מזגתי את רגשותי לאף אחד מאז הוא. יש לב לפעום ?  לא. כי להתפלש ברגש זה כמו להתבוסס בדם. ודי. די לי בזאת.  


 הבלוג הפך ללחישה אישית.


קראתי בבלוג של גדי טאוב פוסט בזכות S&M . זה העלה בי קטע מתוך "פלטפורמה" של וולבק, בו הגיבור וחברתו מבקרים, ביחד עם ידיד אמן , במועדון כזה בפריז. אני לא זוכרת את הטקסט המדויק, אבל מאוחר יותר אביא אותו בציטוט.  זה היה מדויק יותר מהחמלה והכנות שטאוב מייחס לסוגים כאלה של יחסים.  אני בעד להרחיק את זה מגבולות החוק .


מין מין..פרויד צדק כמובן.  האדם שהערצתי בנעורי, התגלה כביסקסואל. והאדם שהכי אהבתי, א-מיני.   

אם הולכים לאורך השביל בשיער, שנהב ושמש וכו וכו, לאורך קו המצח, והלחיים הורודים, העיניים הזורחות הנוגות קצת..?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s