null

ופתאום, הכל משעמם נורא, נפרש באופן צפוי. אני יודעת מראש מה יקרה, כמו בסרט שכבר צפיתי בו. מקור לנחמה: התחושה מאפיינת אנשים בגילי. התחושה שאני עשר שנים יותר, כרונולוגית, שאני הולכת וצומחת לתוך גוף מבוגר שהוכן מראש.


לא מבינה את בנות העשרים פלוס. הן שבות ומדברות על בחורים, בגדים ויחידות עילית בצה"ל, לשם התנקזו הדייטים שלהן, בתו איכות. who the ** cares?


הכל משעמם בצורה נוראה. הספרים, כמה אפשר לקרוא? קראתי כל כך הרבה ספרים. הסרטים, ראיתי את כל הבמאים האיכותיים על סרטיהם המיוחדים בגילאי 20,21.  מוסיקה? מתנגנת.  השעמום הנורא הזה תפס אותי לא מוכנה. זה השלב שאנשים לוקחים סמים, מנהלים רומן בפער גילאים עצום, מתפטרים בדרמטיות, בוגדים או נוסעים להונולולו. משהו, שיגרום לי לחיות.


מאז ומתמיד חוללה המערכת הרגשית סערות. כמו אוקיאנוס רדוף. ופתאום, מן חדלון . הכל צפוי וחסר טעם. לא במובן דכאוני, אפילו דכאון הוא רגש. אבל אני לא מרגישה .null . שנתיים, אני לא מסוגלת להרגיש דבר.  פתאום נזכרתי בפעם הראשונה שחלונות קרסה, אותו מסך כחול ומיתי. הייתי בת 15 והתמודדתי יפה עם הבעיה, התקנתי מחדש את המערכת. אז נראה שקרסתי רגשית. באמת באמת.  זה שונה מכאילו, כי הקריסה יסודית, כי לא נותר כמעט כלום. ועכשיו אני פוקחת עיניים, לראשונה לא מצליחה לראות .


7 מחשבות על “null

    • אמרת שאת הולכת ונעשית בודהיסטית, ושימי לב למה שהסאבטקסט של התגובות אומר לך: לעזאזל התבונה, לעזאזל הידיעה. שברי את הכלים וסעי להודו, לעולמות חדשים שלא נגעת בהם מעודך. או בקטנה: קחי עשרה ימים לסדנת ויפאסנה.

      אהבתי

      • הודו זו סתם דוגמא, אחת מני רבות. רעה לדעתי, כי היא בנאלית.
        בחצי מהפוסטים הבחורה מדברת על הלבטים שלה באשר לתחום לא ידוע בחיים שלה (כתיבה) לעומת המחקר והתואר השני (?) שבהם כבר השקיעה רבות.
        בעוד שבחצי השני היא מתרברבת בגברים שאותם כישפה שלא במתכוון, שהם נוגעים בשלמות וקורצו מן החומר האלוהי, שוב, נכון לעולמה שלה.
        יש עולמות שלמים ורחבים שבהם הגברים האלה לא שווים כלום, ויתר על כן, היא לא שווה כלום. ולשם הייתי ממליץ לבן אדם כזה להיכנס.
        מלשבת על המדוכה אף אדם לא הפך מאושר.

        אהבתי

  1. את למעשה אומרת את מה שמיוחס למילטון:
    and when Alexander saw the breadth of his domain he wept, for there were no more worlds to conquer

    אך זכרי כי זהו שיבוש של פלוטרכוס:
    אלכסנדר הביט אל השמים ובכה, כי יש כל כך הרבה עולמות והוא טרם כבש אחד.

    יש לך עוד הרבה לכבוש.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s