מרחקים

 


20.08.09

יקירי הרחוק,


אני אוהבת כל כך. אומרים כי קל יותר כך, כשיש מרחק. בתורה כתוב "והגבר יאהב את אשתו ויכבדה יותר מגופו", ולא הבנתי איך אפשר. אבל אפשר, אם היה לי פת לחם, הייתי מביאה את מנחתי אליך. באצבע צרדה הייתי מגישה לשפתיים למודות .  אינך מושלם,  מלא חסרונות. כל כלך. ולמרות זאת, אתה , אתה, שלם ויפה.  אני אוהבת כמו ילדה . ילדים הם היחידים שזוכרים לאהוב , בלא ספקות.


 


אני אוהבת אותך תוך שאני נושמת. כמה זה קל, לשאוף אלי אויר הרים צלול,  אתך. ניבטות אלי גבעות, שכונות רחוקות של עיר זהובה, חמה. צרובה ומשתטחת ירושלים בקיץ. לפניך לא ידעתי מהי אותה אהבה, אתה למדתני. שרגש זה אמצעי להביע מה שאף פעם לא נתפוס. לא באמת נוכל.  ולאהוב זה קודם כל לנשום. 


 


הראש היפה שלך הוא שמש אדומה ופקחית. אני מסיטה את עיני כי צורב להביט ישר. שמש צורבת . אפשר לראות רק את העולם שהיא מוזגת מבעד לקרני הדבש,  זהב דק ושקוף. כמו אהבתי , כמו שאתה לי.


 


אני אוהבת, צועקת מחלוני. והעיר מהדהדת אלי אהבה. האל יושב למעלה גבוה בשמיים תכולים, מלטף בשמועה את ראשי, את ראשי כולנו. אנחנו לא יכולים להרגיש כמובן,  רק להאמין. רק לקוות.   אני אתך בכל מובן. והעלים בצד הדרך מזכירים לי את קצוות שיערך. אני אוהבת כמו ילדה, וכמו ילדה אני קופצת אגרופים ובוכה . על עוולות , על שרירות הגורל. על מטוסי נייר שעפו אל הרוח והרחיקו מהישג ידיי.  אני אוהבת כמו חווה, וכמו חווה אני זוכרת שהכל צריך לחוות . כי למה חווה? אם כל חי, אם כן מדוע לא חיה? כדי לחיות צריך לחוות.  לחוות זה לאהוב; לאהוב אותך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s