הרוח במדבר כמו צעיף

 


יקר,


לא יכולתי בשיחה.  וכשבאתי למפגש ,  היה קשה לצדך.  אתה מתנגש במדרכות ובגזעים וזכוכית המשקפיים שלי.


 עטלפים רואים בעזרת גלי קול, וטורפים על פי חום הגוף של טרפם.  לפי תשדורות אנשים מגלים החוצה, חלק גדול מהתקשורת איננו מילולי או ויזואלי. חלק ענף .


 


כאב לי שאתה


לא רואה חשיבות לבנות בית, עם אישה.   נע בחוצות ,בערב  – כמו נער.  דחליל מחונן.   


ויש לך קסם, קסם עייף .  חלק ממנו נובע בדיוק מזה.   אתה לא יכול להשתקע באהבה אחת, צריך את אהבתם של רבים. כאילו, אהבה זו לא די בה.   כואב לא רק בגללנו , אלא שייתכן ולא תתקיים עם אחרת .  לא יכול להיות נאהב . אך זקוק.  אתה בעצם ריק .  


 מלא חמד , אבל ככל שחמוד, סופו של דבר לא נוטה לאן שיש לפנות: אינטימיות, גוף ורהב.  ואחרי כן , אתה יודע מה אחרי כן.


  אתה נשאר זקוק.


 


לפני כמה חודשים הייתי עצובה. דודה ראתה אותי , יושבת , והביאה את ספר קוהלת. מה שלא הבנתי, פירשה. והמשכתי קוראת ,  אני מוצאת אותו אחד הספרים המאזנים והטבעיים . הקץ ישנו , והוא נכון אין אלא לקבל אותו, בנחמה גדולה , על כל הצער תחת השמש  . וכמו שאמר המלך, אין מנחם .   ללא מוסר, אולי סטטיסטי. אולי מוסר סטוכסטי. וודאי לא ישיר.   הבעיה שלי עם רוב תורות המוסר המודרניות (מלבד אפלטון, הנערץ עלי) ,   מיל וקאנט וכן הלאה, שהן נשענות הרבה על ניתוח שרוי חשיבות עצמית, הגיוני, לעתים קרובות תועלתני (למעשה המאה העשרים זו המאה של מיל,  תועלתנות אתית). אבל מוסר וצדק הם לא מושגים כאלה. והצדק של שמיים, מי ידעו?  


 "מחשבות רבות בלב איש ועצת השם היא תקום".


 


יש ספרים שתובעים השכלה קודמת, לא קוהלת . יש לו כטקסט, אלמנט פיתויי, עבור אתאיסט או מאמין .  אני אוהבת טקסטים שיש בהם אלמנט פיתויי.


 


אתה נע ונד, מבעיר מדורות קטנות  , חמקני כמו נער .  ואתה גבר. צורם


 צורם לקרוא בתנ"ך בלי אמונה ומצוות. זו האמת.  סופו של דבר מסיים קוהלת את ספרו כמאמין. 


 


בעצם אין בינינו דמיון. אבל לשנינו אבא שרוכן לתפילה  ,וספרי קודש .  אבות מתפללים הם


 


הלוואי ויכולתי להכיר אותך עשר שנים קודם.  רחש אהבה, ונשים סוד, חצאיות וכרטיסיות אוטובוס. עיניים דחוסות, שלטי רחוב ,סלעים ותחנות.


פעם ברחתי למצפה רמון, בת 16. לקחתי טרמפ שהוריד אותי בבאר שבע. ומשם  הגעתי. הרבה בתי אפור, כמו קופסאות. וחצץ.  הרוח במדבר כמו צעיף.    


 


 


קיוויתי שתוכל לחדול מעט, להיות אתה .  


 


לא 


 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s