התרחשויות

לפני חודש באנו במיוחד אני והוריי, לבקר את סבתי. היא כל כך הצטמקה. נראית שונה מכל מה שהכרתי. בת 87 וכבר כמעט לא מדברת. מכל מקום, נראה שבשנה שנתיים הקרובות אבי יעביר אותה לבית אבות, מפני שהיא צריכה טפול צמוד.  מה שזה אומר לגבי, הוא שאקבל את הדירה הירושלמית. רמז כמה שהיה שמח להעניק אותה כמתנת נישואין.. והאמת אני לא חשה שאני רוצה לגור שם.  לא לבד. אני לא ממש יודעת מה לעשות, כי למכור  ולרכוש במרכז אומר לחזור למקום ממנו רציתי לברוח.  כן,,וגם הבית בת"א, ביום מן הימים יהיה שלי. בת יחידה.  ונזכרתי איכשהו במה שאמרה ורג'יניה וולף,  חדר משלך וכל זה.  לא חשבתי שאגיע כך לגיל 26 . לא שחסרות הצעות, בשנתיים האלה יצאתי עם מספר בחורים, והיו שניים שהיו רציניים ממש  (אחד העלה את האפשרות לנישואים והשני מעבר למגורים משותפים) – אבל אני מניחה שתמיד רציתי בחור שאוכל באמת לאהוב. ולטפל. כי להתמסר לאושרו של אחר – ממלא אותי אושר. להיות בלונדינית עדינה עם תואר נחשב, הררי ספרים, ודירה – לא מבטיח אושר.  המגרש הזה ,האישי, שונה. והלב פועל בדרכים מעורפלות.  אולי צריך לומר זאת לוולבק, שבטוח שהכל משחק בפרמטרים חיצוניים.  עם יד על הלב, מה כבר אעשה עם זה , לצד אדם שאיני אוהבת?   אני חושבת לעצמי, להתפשר ברגשותי על אדם? איך אפשר. להתמסר, לשמוע יחד בוב דילן וסטראווינסקי, לדבר על ספרות , להכין בערבים ארוחות, סושי בחצות, לצחוק  – בלי ?  תמיד דמיינתי לי גאון עדין -לא מעשי – שאוכל כלומר, להתמסר לו וכו . להיות לצדו, נדהמת מהמגנטיות שלו, מהעוצמה השכלית, היצירתיות.. ובפועל זה אומר שאני מתרגלת, מתרגלת לעצמי (ואוסף החברים הקבוע). וזה לא.. זה לא טוב בכלל. תמיד היה איזה תירוץ, בעיקר הלימודים, אך כבר אין כזה. איך אסביר מה שמובן מאליו..?   אחרי הכול, איך אוכל ללכת נגד עצמי? 


 

16 מחשבות על “התרחשויות

  1. יההההה…כמה קשקשת רומנטית.
    את בטוחה בטוחה בטוחה שאת רוצה להתמסר לאושרו של אחר?? לאבד את עצמך, את החלומות שלך, את הכשרונות שלך, את מימושי הפוטנציאל הכל ’בשביל אושרו של אחר’? ועוד אחד כזה שמהפנטזיות שרצות לך כאן הוא גם טיפוס מלכנכולי נוגה ומהורהר מהמאה ה-19.. שבימינו היו מתייחסים אליו כאל נרקיסיסט מרוכז בעצמו או בקיצור, נכה רגשית ולא מסוגל לתת או לקבל אהבה…
    להציל? נו באמת.
    תתרכזי באושר שלך וכמה שהוא יהיה נפרד מתלות באחרים הוא יהיה יותר אמיתי ויותר שלך.
    אה. להיות שלם ו-content גם עושה סקס אפיל.

    אהבתי

      • את חושבת ש’להתמסר לאושרו של אחר’ זו ענווה? פרשנות מעניינת, בעיקר לאור הכתיבה שלך והתפיסה שלך את עצמך כפי שמשתקפת כאן (רמז: הרבה שיווק עצמי בין השורות. מישהו אמר משהו על ענווה? סליחה. פיספסתי).
        בכל מקרה, התרשמות מציטטות היא לא הצד החזק שלי.

        אהבתי

      • נראה לי שהיא אומרת שכשהיא מתמסרת לאושר של מישהו אחר, היא יודעת שהי אוהבת. זה משהו שמאפין נשים  שמוותרות על עצמן בשביל אלה שהן הכי אוהבות (גם ילדים ומשפחה )

        אהבתי

  2. הממ. הכנת סושי לצלילי פולחן האביב, יכולה לגרום לסושי להיות בעל טעם פראי בהחלט =)

    אי אפשר ללכת נגד עצמך.
    בכלל, חיפוש בן זוג וכל התהליך הזה הוא מאד מאד מאד מורכב ומאד רב שכבתי. זה נכון, כשמרגישים, מרגישים וכשלא- אז לא, כמה שלא תגידי כך או אחרת.
    מה שכן אפשר לעשות, זה לחקור את הנושא עם עצמך. אם זה חשוב לך, ואת רוצה להתקדם לכיוון הזה, אז תשאלי את עצמך שאלות מכוונות, מה את רוצה, מה היית רוצה ממנו? איך היית רוצה שהוא יהיה? מי מהסובבים דומה לו? האם זה נכון לך? האם זה קשר בריא מה שאת מתארת שם או שכדאי משהו טיפה אחר..? וכו’ וכו’. אני עושה את זה המון עם עצמי. בנוגע לקשר, כשאני רוצה למצוא מישהי, אני מכוון את עצמי אל זה.

    להתמסר לאושרו של אחר ממלא אותך אושר? לטפל בו? למה את מתכוונת כשאת אומרת את זה? לטפל, להיות לצידו? זה נשמע כמו בלהיות בצילו משהו.

    מאחל סופ"ש מדהים מדהים (נותרה השבת. אז אם כך שבת מדהימה מדהימה =)

    אהבתי

      • התגובה הראשונה שלי הייתה כשקראתי את זה ’איפה אמרת את גרה?’ =) כי כל כך רוצה מישהי שתתמסר ותיהיה מסורה לי, שתבין אותי ואת מטרותיי שמכוונות אל פסגות האלפים האמנותיים ומעבר, שתאהב שתחבק שתיהיה..טובה. אבל, זה לא נוגד את זה שאני אתמסר לאושר שלה גם כן. הרי זה דו צדדי. קשר נכון ואמיתי הוא קשר של דו צדדיות, של שיוויון. של אהבה בו שני הזוגות תומכים אחד בשני. משום מה מצטייר לי כאן קשר מעט חד צדדי. הרי כבן זוג, אני רוצה לגרום לך אושר בדיוק באותה המידה שאת רוצה לגרום לי.
        לא יודע, פשוט היו לי בעבר קשרי ’מעריצות’ ו’סגידה’ כזאת..כמו שהיה נניח לאלכסנדר סקראבין, שהתחתן עם תלמידה שלו והיה חייב שהיא תסגוד לו וכו’. אני מאמין שמקום הרבה יותר חזק להיות בו הוא בקשר לא של להביט באדם כ’אליל’ שכזה. הרי נניח אישתו של אובאמה. ראית אותה פעם? היא אישה חזקה ביותר. אני זוכר שראיתי ראיון בטלוויזיה, סרט דוקומנטרי עליו, וחבר טוב שלו אמר, שלפני שהיה הנשיא, בדיוק הוא סיים לנאום מול אלפי אנשים, ואז הוא והחבר התיישבו באוטו והוא התקשר לאשתו ואמר לה:

        אהבתי

      • "הייי!..את יודעת…נאמתי עכשיו בפניי 3000 איש..והם אהבו אותי..הם האמינו לי ומחאו לי וממש ריגשתי אותם..הם ממש אהבו אותי.."

        ואז היא ענתה לו

        "אתה יודע מה ברק? זה נפלא והכל..אבל אותי מעצבן זה שהבטחת לקנות חלב בבוקר ולא עשית את זה, ושהלכת לעבודה מבלי לנשק את הבנות שלך. בסדר?"

        הרי אשתו. לא רואה אותו כנשיא ארה"ב. היא רואה אותו כבנאדם. שיש לו רגשות. שכואב לו. שמתמודד עם דברים. שאוכל. כמו כל אדם אחר. הוא לא הנשיא בבית. הוא ברק. הוא אבא בבית.

        לא יודע. בבית אני רוצה להרגיש אני. לא הכנר הדגול המפורסם שמופיע ברחבי העולם עם הלוק הרומנטי משהו. בבית אני רוצה להיות אני, ושאשתי תוכל לאהוב אותי עם כל פגמיי ולא הדמות הזו שאני מייצג בחיים..

        לא יודע למה התכוונת שם בדיוק אבל היה לי חשוב לומר את הדברים האלו.

        מאחל שבת מדהימה =)

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s