הדרכים לאיבוד

יש כוח נהדר בעליבות. גברים משונים עם עיניים בולטות, כאלה שאתרחק מהם ברחוב.  אנשים שלא מפחדים לצלול איפה שאני נסוגה. אני נסוגה מפחד – הם לא. לא מפחדים מכלום.  פעם הכרתי מישהו באינטרנט ונפגשנו. פשוט ישבנו שם, על הספסל, הקנטתי אותו והוא קרא לי איכרה אוקראינית, ספר על אשתו ועל הטיפולים שהיא עברה. לא כל כך הבנתי במה מדובר – נפרדנו כידידים. כמה חודשים אחרי (לא יותר) נודע לי שהוא נפטר מסרטן. כל הטיפולים בעולם לא עזרו לו. אבל המפגש שלנו היה יפה. קראו לו מיכאל. עד היום אני מצטערת שלא נשארנו יחד על הספסל, קצת יותר. 


יש כוח בחוסר שליטה. אבל לפעמים, קשה לי למצוא את הדרך לאיבוד;  איזו מהדרכים נכונה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s