פסטיש (או, מוות בעריסה)

 

"ומכאן שוב אפוא הפסטיש: בעולם שבו המצאה סגנונית חדשה איננה אפשרית עוד, כל שנותר הוא לחקות סגנונות מתים, לדבר מבעד למסכות ולקולות הסגנוניים שנאגרו במוזיאון המדומיין של התרבות. אלא שמכך משתמע שהאמנות העכשווית או הפוסטמודרנית מתכוונת לעסוק באמנות עצמה בדרך חדשה; ולא זו בלבד אלא שאחד ממסריה החשובים יתמקד בכשל ההכרחי של האמנות ושל האסתטי, בכשל של החדש – ההכלאות בעבר."

 

המפנה התרבותי,  פרדריק ג'יימסון

 

מחשבה אחת על “פסטיש (או, מוות בעריסה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s