נכמר

 

אני מרגישה שאני חיה במספר עולמות במקביל. והעולמות האלה לא הולכים להפגש. וזה מכתיב את סוג ההתקשרויות שיש לי עם בני המין הגברי . הגברים שמושכים אותי הם, למרבה הצער, סוג של יצורים.  כלומר הם יצורים בעלי צורה מוגדרת.  הם אנשים נורא אינטלינגנטיים שמתעניינים בכל נושא אפשרי, ומוצאים את עצמם בהומאניסטיקה. יש להם אגו עצום והם הולכים מהר וחושבים מהר לא פחות.   זה נפלא , אך הבעיה שאוסף התכונות הזה לא מתחבר לאישיות שלי בהרמוניה. לא באמת.  משהו מפריע. כי הגבר שאני צריכה, הוא בחור מאוד חכם אבל רגשי ואמפטי, ביתי במהותו. אדם ששם את האגו שלו בצד לטובת משהו אחר, ודאגה לזולת.  מישהו שמסוגל לאהוב ברמות שאני מסוגלת. לא רק את האישה שנכון לעכשיו אתו, אלא באופן עקרוני.  משום מה הבחורים שאני מוצאת את עצמי נמשכת אליהם, הם לא הבחורים שיוצרים את תחושת הבית הזו.  והדיסוננס צורם . הצורך שלי לרצות , לגרום לכל אדם לידי תחושה של נועם, מתיש אותי. הצורך לתפקד עבור הגבר כצעצוע נעים ואסתטי למראית, כאשת שיחה מצויינת, לקרוא כל ספר אפשרי, להיות מדוייקת , מתיש אותי.   אבל שום דבר לא פוגע בי יותר מההבנה הפשוטה שלא משנה מה אעשה, עבורם אני אישה. כלומר,  משהו ריק שעתיד להתמלא. משהו ריק. משהו שצריך להכיל. אותם, או הרעיונות שלהם וכן הלאה.   הוא צריך לחייך ולומר תודה. להקשיב.  אני עייפה מאוד מהגזירה הזו של להיות אישה, אם כי גם גבר זה כנראה לא קל.  התחושה היא ש'שם' נמצא הדבר האמיתי. כלומר, החופש , חציית גבולות.  הכל נמס ונכמר הערב, ואני לא יודעת מה יהפוך אותו במאה שמונים מעלות לגמרי אחר.

 

7 מחשבות על “נכמר

  1. פוסט יפה, ואצלי גם ישר מעורר הזדהות.
    ויש בו הזמנה (שאולי רק אני קוראת אותה ככה) להתהפך. לנסות, ולו כתרגיל מחשבתי, להיות בדיוק ההיפך ממה שבדרך כלל. ביצ’, שלא מכילה כלום ואף אחד, שמשתמשת וזורקת, שהודפת את מה שלא מתאים ועוברת הלאה.

    אהבתי

  2. אז למה זה קורה שאת רוצה דווקא את אלה שלא מתאימים לך? אוח אי אפשר לשאול שאלה כזאת בעצם… זה הרי לא מדע מדויק וגם אי אפשר לשלוט בזה.
    אבל אני מניח שיהיה בסדר. כי יש תקופות בחיים נכון? לטוב ולרע..

    ראיתי את הרשימה למטה, את שומעת מוזיקה טובה (בעיקר ג’וני קאש:).

    למען האמת הגעתי לכאן אחרי שעברתי על תיבת המייל שלי וגיליתי שדברנו פעם לפני 4 שנים.
    אז שוב שלום ונעים מאד אני מניח:)

    אהבתי

  3. נמאס לי ממך כבר! תפסיקי לכתוב בדיוק מטריד את מה שעובר עלי! ועוד עם התאומים המזויינים האלה…
    סליחה.
    העיקר שתמשיכי, ככה הלבד כאן פחות כואב.
    כתיבה נהדרת… אם לא היה מובן מספיק…

    אהבתי

  4. יש כאלו בחיי, הנה עכשיו עומד כזה לידי.
    אני רק לא בטוחה שהם יהיו חרפים וחדים ומעניינים ממש כפי שאת היית רוצה שיהיו
    אבל יש בהם אהבה והם גם נאים למראה.

    אולי חוזרים בשאלה 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s