נכון כזה כולם מחכים להתאהב? פעם בלילה הייתי חולמת על להתאהב ומתמלאת רוך. אז אני לא. איזה מוזר, באמת, אבל לא.   היום כבר לא.  אולי יצא משהו חיובי מהשלוש שנים הקשות האלה?  כאילו כבר מלאתי את סאת הרגש לכל החיים ועכשיו אני יכולה סוף סוף. אני חושבת שהתפוצצתי מרגש וזה השאיר אותי ריקה.  וזה לא דבר כל כך נורא. כלומר ריקה לגמרי זה איום, אבל עכשיו, כששקמתי קשרים עם אנשים ואני בקשר ידידותי עם א' , המיתולוגי שלי, כלומר יש סביבי אנשים ואני יודעת שהם שם פחות או יותר, אז אולי בסדר לחיות בפחות רגש. אולי קבלתי את מה שחלמתי?

אולי פשוט נמאס לי לסבול. כלומר סבלתי בצורה יסודית ועמוקה ונמאס להתפלש בכל זה. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s