ומעל לכל להעדר

אני רוצה שתאהב, לא אני לא רוצה שתאהב, אני רוצה שתבנה מזבח ליד שלי. אני רוצה שתחשוב עלי כל בוקר, דבר ראשון על הבוקר, יחד עם האור המחשבה הראשונה תהיה עלי.  אני רוצה שתלחש את שמי תמיד כשהערב נופל, תמיד כשאתה בין דברים, כי אין לך מרווח משל עצמך, לא , אתה כולך מתפלש ברגש. אני רוצה שתתמכר לי, שתתמכר למראה המסויים שלי, לפגמים המסויימים, לגוף שלי. גוון העור, תחפש רק אותו. שלא תראה אף אחת, שכולן יהיו השתקפויות, אולי סימולקרות ממוחשבות, מלבדי. אני רוצה  שהאות הראשונה של השם שלי תשלח בך התרגשות, שנוכחותי תצבע הכל בגוון פורונוגרפי, וההשתוקקות שלך אלי, אל הגוף שלי,  תרחיק אותך מעצמך.  אני רוצה שתגמגם מולי כמו מול משהו לא אנושי, שתראה אותי לא אנושית, לא, אלה , אלה מתגלה. אהיה האלה שלך. שתעריץ את המחשבות שלי ואת הטעויות שלי,  שתחפש אותי בכל קהל, שהעדרי יכאיב לך כמו המוות, כל פעם מחדש, כל פעם תמות מחדש, חכה לי כל יום שאבוא, ואני לא אבוא אף פעם לא אבוא, שתלמד לחיות את ההעדר שלי, שתתפלל אלי כמו שפעם היו מתפללים למריה, מחזיקים את התמונה שלה קרוב לחזה ובוכים, מייללים, גלמודים קטנים. אני רוצה שתהיה חסר חשיבות לעומת האהבה שלך, שלא יישאר ממך כלום חוץ מאהבה, שתהיה אבק של אהבה, אבק בין גלקטי, שתסגוד לטעם שלי, לאנטומיה, למלנכוליה, לבוז. ומעל לכל להעדר.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s