היזכרות

אתה זוכר את הפסגות הורודות-אפורות ואתה
זוכר את עצמך מטפס. זוכר את עצמך מביט מלמעלה, ויודע בדיוק מה
הרגשת. ואתה יודע שלא תוכל לשכוח את התחושה  לעולם, כל עוד אתה חיי.  ואתה לא יכול לוותר על התקווה להעפיל שוב.  ואתה יודע שנתת הכל, שלמת בדם.  ואתה יודע שלא תוכל לאהוב כך כי המיתולוגיה של
האהבה, הכישוף שלה, הכישוף סר – ומשהו אחר התגלה. ואתה מבין שיש משהו גדול מאוד, ואתה לא יכול לשקר.  ואתה קולט שאהבה
היא השאלה אבל לא התשובה.   והאינסופיות היא לכל עבר. ואתה חולם את זה ומדבר
את זה ומפזר את זה ועדיין לא שם.  ואתה
יודע אבל שוכח לחילופין.   ואתה יודע שפסגה
הפוכה היא תהום.   ואתה מבין שכל מה שיש
בעולם מצוי בחייו של כל אחד ואחד, כי החיים הם מהות אחת.  ואתה שוכח ונזכר שוכח. לתמיד.  

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s