אני כל כך שמחה שיש בחיי את האקס שלי. האקס (הראשון), שמכיר אותי מגיל 16. היינו יחד מעל שלוש שנים. אם יש אדם אחד בעולם שבאמת ובתמים מבין מכיר את נבכי הנפש, יודע איך לראות כשאני מפעילה מניפולציות על עצמי, יודע מה כוחי – זה הוא.   פעם הוא היה מיתולוגי, היום אחרי הארבע שנים האחרונות, אני לא מאוהבת אבל עדיין אוהבת כמובן. ולכן אפשר יותר לתקשר בקלות.  עבר עלי יום קשה.  דברנו כמעט שעה בטלפון.  כל כך הרבה דברים שהוא אומר פשוט נכונים.  והוא פמיניסט. השילוב של גבר מבריק ופמיניסט זה דבר נפלא.  הדבר שכובש את לבי. הוא אמר שנשים צריכות להאבק על הצלחה , זה נכון, וברוב המקרים להאבק קשה יותר. אבל הנטייה שלי להציג את עצמי כמסכנה פשוט תמשוך אלי אנשים שיראו ויתייחסו אלי בצורה הזו. על כל התחושות שלי הוא ידע פשוט איך לענות. 

האקס השני שלי, גם כן נמצא בחיי. וובכן הוא בחור עם אבחנות פסיכולוגיות גבוהות. ויש לו גם כשרון להצחיק אותי. אבל הוא קצת יותר קשוח ופחות מבין אינטואיטיבית מהראשון. ועדיין, רוב הזמן אני מדברת אתו והוא עוזר מאוד.  הוא בחור מופלא ומוכשר. גם בלעדיו אני לא יודעת מה הייתי עושה.

                                                    

                                                                            *

 

אני מרגישה שאחרי שאנחנו נפרדים, הבחורים אתם הייתי (בקשר רציני) מתגלים כמקסימים. כלומר, הקושי הוא בתוך הזוגיות . כמובן.     קשה לי מאוד. יש לא מעט בחורים שרוצים לצאת אתי אבל אני מבינה כיום מה אני מחפשת: מעל לכל פמיניסט, אני צריכה גבר מאוד פמיניסט. שמאמין בנשים וביכולות שלהן. כמו שני האקסים שלי.  שנית, הוא חיב להיות מבריק/ מחונן.  ושלישית, הוא צריך להיות בעל אגו צנוע יחסית. ומאוד עדין אבל גם נחרץ בדברים החשובים (למשל כשצריך לעודד או להצחיק אותי או להכין חביתה).  זהו, כל היתר פחות קריטי. אלה הם שלושת הדברים. הבעיה שגבר פמניסט קשה למצוא ,ומחוננים יש מתי מעט. גם האגו הגברי הוא בד"כ דבר מנופח.