לא כיף

 

עוד כמה ימים אני טסה לברלין לשבוע.  ובנסוף, אמא שלי החליטה שזול שם (not!)  ושקניות לחורף שם יהיו רעיון טוב.  אוקיי אני מהבחורות האלה שלא אוהבות שופינג.. כן יש דבר כזה. הסתכלתי ביומן שלי והמראה לא מלבב, אני מאוד עסוקה במלל וויגנלי כל הזמן.  די מאכזב.  לפני כמה זמן נפגשתי עם איזו סופרת והיא הרעיפה עלי מחמאות. לא ברור למה כי סך הכל חברתי שניים וחצי ספורים בחיי.  פשוט לא ממש בא לי להמשיך עם זה. אני לא ממש נהנית לכתוב , להיפך זו פעולה שמסבה סבל.  לא כיף .  וזה גם גורם לי להיות מוזרה כזו ורחוקה מאנשים ומעצמי. פשוט השקעתי במיומנות הזו בערך..ארבע שנים, כלומר קראתי מלא ועבדתי על הכתיבה ועכשיו אני במיומנות טכנית שמאפשרת לי סוף סוף לכתוב  , ודווקא נמאס לי. לשבת בחדר מול המחשב ולהרגיש שזה לא מספיק טוב , עד שזה כן מספיק טוב.  לא כיף לי כל הספור הזה.   וגם הרגישות מאוד מאוד גבוהה כשכותבים, כל דבר הכי קטן מקפיץ אותך.  כל דבר נהיה ביג פאקינג דיל.  בשביל מה אני צריכה את זה? אני בתואר מתקדם עם מלגה, יש לי מה לעשות בחיים תודה לאל.   זה גם ממש לא תורם ליחסים עם בחורים.   מצד שני, מה שעשוי לקרות זה שאתעורר בגיל 32 ואגיד , שיואו שיואו עוד לא עשיתי כלום בפרוזה ואני כבר בת 32, איזו לוזרית!!!  ולכן עדיף בגיל 27 להתאמץ על העניין הזה. כי כשתקום תנועת נגד, ותקום תנועת נגד, היא תהיה קשה ואכזרית.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s