בארבע השנים האחרונות הזדקנתי מנטאלית בעשור. אם זה ימשיך כך מה יהיה?

אני מרגישה שהעולם מעמיס עליי. אני פשוט, רוצה להרגיש אנרגיה כמו פעם. לא פעם, כמו פעם פעם, של לפני היות התודעה.נאמר,,,גיל 16?   התודעה מכבידה, זה כן. כנראה.  אין לי כוח לכל הרעיונות המציפים אותי. קיים פער איום בין הרמה הרעיונית/יצרתית המאוד תוססת, לבין העדר רצון או חשק לממש אפילו חלק מהרעיונות – הגם שחלקם ברי מימוש. לפעמים, הנסיבות מטיחות עצמן ולא נדרש הרבה מצדי, ועדיין, אני עומדת בסירובי לעשות.

 

אני מנסה לאחרונה להבין למה, מה שורש הסירוב. נדמה לי שבגדול, מה שעברתי בארבע שנים האחרונות שם אותי באינטימיות מסויימת עם חוויית המוות. והאובדן. זו חויה משתקת מאוד, היא משתקת כי היא פשוט מנכיחה אותך עם האיפוס של כל מה שתעשה.  כמו שכתבתי, יש הבדל בין לדעת לבין להשיג.  אז אפשר לומר שאיפשהו חלק בי השיג משהו מחווית הסוף.  לא שלי, של מישהו אחר. ועדיין זה נגע וחלחל. התוצאה היא עייפות עצומה, וגם כך לא הייתי האדם הכי עולץ ואנרגטי בסביבה.  היה זמן שחשבתי שהעייפות היא תוצאה של חלק אחר באישיות, אולי האגו או הריחוק הטבעי. אבל האמת היא שלא, שום דבר לא יכול היה לגרום לי להיות עד כדי כך עצורה, עד כדי כך ממוסכת.  עד כדי כך עצובה.   אני חושבהת שזה לא הוגן, שנתת לי לקחת חלק כל כך אינטימי ב- downfall  שלך, ואילו לא תתן לי אפילו מעט, להנות מה- uprising.  מההתאוששות, מהחיוך החוזר, מהתקווה המזדחלת. מהיופי והשמחה. מהצמיחה.  כאליו גזרת עלי לשמור את הסודות האפלים, עד שאט אט, אהפוך גם אני אפלה- כמותם. ואתאים להם.   אבל אני אדם, בדיוק כמוך. ובדיוק כמוך אני נזונה מהתקווה שמתישהו,  משהו יהפוך להיות יפה, ירוק, אוהב וטוב.

 

אילה

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s