אלוהי הזיכרון (0)

 

29.3.12

 

יומן יקר,

מעניין, למה הדת לא השפיעה עליי כפי
שמשפיעה על אחרים? לא נהייתי דתייה בעקבות הלימודים אצל הרב. אבל כן הכנסתי
את היהדות לחיים שלי ואני מכבדת מסורת, ואני כן שמחה על החיבור שזה אפשר עם
המשפחה בירושלים. על כל זה,  שמחה מאוד.   אני חושבת שהטראומה על מה שקרה עם ההוא נשארה, אבל אולי
צריך לתת לזמן לעשות את שלו, למרות שאני יודעת שזו בדייה ובמקרה הספציפי הזה, עם
האדם הספציפי הזה, דברים לא ישתנו. הוא לא ייעשה את התיקון מולי. אבל מי יודע,
העולם גדול.  אני רוצה רגע
להגדיר איפה אני עומדת מבחינת דת ואמונה וכל זה: 
ראשית כל, אני מפרידה דת מאמונה. 
מבחינת אמונה, אני אגנוסטית.  אני
נוטה להאמין שיש יותר מהנראה לעין, כי זה הגיוני לי ונשמע נכון בצורה שאי אפשר
לנמק. אבל ככה  ההוויה שלי מרגישה.   מבחינת דת, נדמה לי שהיא מפעל אנושי מאוד מאוד
יפה ועתיק וחכם, ואני נהנית ללמוד. 
אני לא יודעת מה היחס בין הדת לאלוהים, והאמת, וזה ייאמר לזכותו של הרב,
שהוא הודה שגם הוא וגם אף אחד לא מתיימר באמת לדעת. אי אפשר. יכול להיות שיש
ביהדות סולם אל המטאפיזי, ויכול להיות שיש שם מיתולוגיה מסועפת מובנה שנותנת תחושה
חזקה כזו. זה לא משנה מפני שזו שאלה שאי אפשר לענות עליה בשום צורה בכלים שלנו,
ולכן זו לא השאלה הנכונה.  יכול להיות
שמקור המיתולוגיה היהודית הוא במשהו שהתרחש על הר סיני , ויכול להיות שישנם תרחישים
אחרים.   היחס בין הדת היהודית (כל דת שהיא, אבל אני כישראלית
בחרתי בסולם הספציפי של היהדות ונתעכב רגע על זה), למה שקרוי אלוהים, היחס הזה הוא
שכל כך מסתורי מבחינתי.  להאניש אותו אני
לא מקבלת, וגם הדברים שמייחסים לאלוהות, לרוב נשמעים מיתיים.  גם במוסריות שהרב מרבה לדבר עליה, שעומדת
מאחורי הבריאה, אני מפקפקת. אני באמת לא יודעת, אני מאמינה שאולי ספציפית בעם
היהודי ההתעורר צורך כזה, בהעמקת המוסר דרך השכל, או העמקת האמונה דרך השכל (דרכו של הרמב"ם)
ולכן העם הזה יצר לעצמו את המיתולוגיה היהודית והיא אח"כ התקבלה (שווקה היטב)
בין עמים אחרים.  האם יש פה חותם
מטאפיזי?  פה אני אגנוסטית.  לגבי האל, שם יש אצלי פיקסל של אמונה. אבל
בהשגחה אישית אני מתקשה להאמין בגלל כל כך הרבה סבל אקראי, אדישות ושטחיות שקיימים
בחיים.  השאלה נשארת פתוחה כי אף אחד לא
באמת רוצה לענות עליה.  וכמו שלמדנו,  בתוך המיתולוגיה היהודית משאירים את פתח הספק
כי אחרת לא ייתכן ערך לאמונה, אם הדברים היו ידועים וגם הרשות הייתה נתונה. משהו
מהנעלמים חייב להשאר חסר.  בכל מקרה יש
ביהדות תקווה אמיתית בחיים וזה הדבר הכי גדול בה שאני מאמצת אליי.  שורה שם החוכמה הכי גבוהה שראיתי, חוכמה שלא
נופלת מגדולי ההוגים הפילוסופים והאמנים, ולצד זה היא מאפשרת לחיות את החיים, והיא
לא מתנשאת על אף אדם, ולכן הדת יוצרת מבנה שאי אפשר להתחרות בו.  לאורך זמן, כל חברה זקוקה לדת, מסורת דתית
שמחייבת אנשים,  וחברה שלא תעשה כן לא
תשרוד.  מה היחס בין המבנה הזה, בין מפעל הדת , לבין מה שקרוי אלוהים?  סימן שאלה
עצום.  איך נראה הסולם המטאפיזי וכיצד הוא
בכלל משתלשל עד אלינו בני האדם? סימן שאלה עצום. אבל פיקסל אמונה זורח, טוב מאפור
אטום.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s