סוף-סוף

 

בסופו של דבר, רק מי שנמצא אתי – רלוונטי. כל היתר – אינו רלוונטי.  אני חושבת שכל מה שיש בעולם קיים בחייו של כל אדם ואדם – כי החיים הם מהות אחת.  ולכן אפשר לאבד מישהו , אהבה עצומה, ולקבל מישהו אחר במקום ושזה, הדבר החדש, לא יהיה שקר.  וגם את לא אותה אחת; את עם האקס המיתולוגי זו לא ההיא שאהבה את מ' וגם לא זו שעברה את ההוא. ממי, את אדם אחר, תודה לאל את אדם אחר.  

לפעמים אני חשה שאני חיה בתוך ארמון זכוכית של זכרונות, שאם לא אזהר בכל זכרון וזכרון הכל יישבר עלי.   למה אני כל כך רגישה למה? למה חצי טלפאתית , קולטת באינסטינקט מה אנשים חשים ומתאווים לו?  למה? כי ככה. ודברים אחרים דווקא לא קולטת, אז הכל מתאזן בסוף ואנ'לא צריכה לעוף על עצמי. 

 

במפגש עם האחר, חלקים שלמים של האני נחתכים. אבל מתחילים לחיות. מה, אין חיים בלי זוגיות? יש, אבל אלה לא החיים שאני רוצה לחיות. ובסוף, בסוף זו שאלה של בחירה. בסוף.  סוף-סוף

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s