זה הטבע הנורא שלי.  אני יוצאת עם מישהו, ובדיוק כשדברים מתחילים להיות נכונים, נאלצת להפגש עם אחר. בשעה מאוד קטנה של הלילה. זה פשוט האופי שלי.  וזה לא שהאחר רצוי כבנזוג, אלא הצורך להרבות במשהו – אולי פיתוי – להרבות ב, להנות. אני אוהבת לפתות, להרגיש תשוקה לשם תשוקה.  זה אפילו לא המין, פשוט ההשערה הזו שנעשית אילמת בין גבר לאישה – ייתכן?

לא אבגוד ב-א', הבחור שלי, אבל להפגש עם אחר זה בסדר. אולי זו הונאה, אבל לא יכולה אחרת. וכבר למדתי להכיר ולא לשפוט. אני בחורה של כמה,  ורצוי במקביל.  זה לא שייך כל כך לאהבה אלא לתשוקה.  רק כדי לראות כמה אוכל לפתות אותו, כמה אוכל לשחק בו. בלי לחשוב עליו יותר מדי. כי בפונקציית הבנזוג (אולי) כבר מצוי א'.  אני הולכת במורד הכביש, שמלה ירוקה קיצית, הכל מונח, הכל נכון.  ומחר, כשאפגש עם ת', אבוא אליו או לא? ואם אבוא, נשכב? לא. ואם לא נשכב, אז מוטב שלא אבוא בכלל.  אבל מה בעצם אני רוצה?  אולי עדיף לבטל את זה ודי.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s