הלב שוכח [תמנון]

היי ע', 

התחלתי לכתוב פוסט על המצב המורכב שאני מצויה בו…וחשתי צורך פתאום לשלוח לך. לבקש עצה לגבי המצב…  

 

&
אני יוצאת עם ארבעה גברים:  א' – עובד בהיי טק, עיראקי, גר ביפו. מסורתי.  י' – גר בפלורנטין, למד מתמטיקה עובד בהיי טק.  מוצא מעורב.  ת' – עובד כמנתח מערכות. כלכלן, דתי , מוצא אשכנזי. גר בבאר שבע.   ג' – מרצה למשהו במדעי הרוח,  מבוגר יחסית.  חילוני,  אשכנזי. ירושלמי.

מכל אחד לוקחת מה שאני צריכה. הבעיה היא לזכור מה בדיוק אמרתי , כי זה משתנה.   הבעיה האמיתית?  לא מצליחה להתאהב מגיל 24 .לא לפתח רגש עמוק.  אני אדם שנפגע בקלות – רק לא מראה.  מסוגלת להכנס לקשר זוגי עם 80% מאלה שאני רוצה (אחוז טוב!), אבל לא להרגיש אותנטית (מה זה אותנטי?!) כי משהו עקרוני, איזה מיתר פקע.  אף פעם לא הבטיחו שהיכולת לאהוב תשאר. במקום זה אני לומדת יהדות, אוהבת דברים מופשטים יותר. מבשלת פשטידות תרד.  אני חזקה מתמיד, מתקדמת במחקר (מסלול ישיר לדוקטורט). חדה, אחיזה ברורה יותר במציאות. מוקפת חברים, יחסיי עם משפחתי חמים .  רק הלב מלא בוץ. זה לא שאני לא מאמינה באהבה, אבל הבנתי שזו לא השאלה הנכונה. יש אמיתות בכירות ממנה.

היכולת לשלוט על גורלי חשובה, והיא אפשרית אם מבינים שההעדר כרוך בחומר. וההעדר הוא נוכח.  כן, אוכל להתחייב לגבר ולקיים זוגיות מוצלחת.  לאהוב כמו שאהבתי את א.ז, מ.ל ואת ש.א? זה לא.  אלה החיים, אנחנו מבזיקים ואז….אמתין לאהבה לילדיי.  כמאמר רבי עקיבא: הכל צפוי והרשות נתונה. 

&

אנחנו זרים, אבל אולי זו הסיבה שאני מפנה זאת אליך?

 אני נזכרת במכתב ההוא ששלחתי, לפני שנה. זה שמתרחש במלון נס ציונה.  מאז הספקתי לממש את זה עם מישהו אתו יצאתי – נפרדנו מהר כך שזה לא משנה.   אני משתמשת בך כפי שאני משתמשת בגברים.  מה הייתי רוצה שיקרה? פשוט נדבר כמה שעות. נשב בגן ציבורי, על יד הנדנדות, ונדבר. כמו צל אני אשב שם, רק אקשיב לך. אלמד, אשתוק ואלמד. אני שוכבת על המיטה עכשיו עם חום, מקשיבה לכאב שלי.  הדלת נסגרת, זה ברור. אם הייתה דלת היא הולכת ונסגרת.  אני לא מצליחה להרגיש כמו פעם.  לעזאזל, אני פאקינג גיבורה של אוסקר וויילד. איזו בנאליה.  זה כל כך בנאלי לומר אני לא מצליחה להרגיש אלא נכנסת למערכות יחסים?  למה זה או או? 

השיר המלווה אותי בגורלי הוא forgetful heart  של בוב דילן , מהאלבום הכמעט אחרון.  אני רוצה את בוב…לא אותו רק את מי ששר את המילים. שירפה אותי. אבל איך, אם לא מצליח לרפא את עצמו?  הלב שוכח, הלב מלא בוץ, נקבר, נחלץ.  ובכלל מה יש שם?   הלב שוכח.

17 מחשבות על “הלב שוכח [תמנון]

  1. מישהי יקרה, הדי זעקות הבדידות שלך מטלטלים. כואבים. חונקים. אותם את מצליחה להרגיש? כנראה שכן. את מדברת על ההיעדר הנוכח כל-כך. אם כך, סימן שעדיין לא מתו בך אברי החישה. הריק הרי אינו אלא נגטיב של היש, היינו, הדבר עצמו, רק במהופך. שוב את מוצאת את עצמך, בתנועת סחרחרת החיים, בעפר. מחזוריות העונג והכאב כבר צריכים להיות מוכרים לך, בגילך. האושר והדווי. הנוכחות וההיעדרות.

    אהבתי

    • כל עוד את מונעת בדיוק על ידי אותם כוחות מניעים ומשתמשת באותם כלים ידועים, המחזוריות תהיה קבועה ותביא אותך שוב ושוב לאותם המקומות. עניין קשה מאד לאנשים יצירתיים ששונאים לדרוך במקום, כמוך. מאידך, האובססיה תוקפת גם אנשים יצירתיים והופכת אותם לעבדיה הממושמעים. מאמללת את חייהם וליבם. יש בה מתיקות, נכון, אבל היא כוס התרעלה של אנשי הנרקיס. שלך.

      אהבתי

      • אתם צריכים אהבה חדשה, אבל זו לא תבוא קודם שתמאסו בעצמיכם. שתהיו לעצמכם ובעצמכם לזרא. מאחל לך שתגלי את אפסותך במהרה. שתיבש על לשונך המילה "אני" ושיבואו, את, אתה ואתם תחתיה. שלא תכתבי על א’ שהוא עובד בהייטק, עירקי, גר ביפו, אלא שא’ הוא משעשע, בעל חיוך וחיבוק כובשים, ושריח גופו מרטיב אותך בכל פעם שזכרונו צף באפך. למשל.

        אהבתי

      • שניה, את לא זו שעזבה את ישראל לאירופה והרימה ידיים לגבי גברים?  כלומר, אני לפחות מנסה!  אני גרה בלב כל החמסינים והמזגנים ונהיית חולה, ומשתדלת להמשיך לצאת עם בנים ואפילו אופה פשטידות! קצת קרדיט.

        אגב, עובד הוא גבר למופת. לעיונך

        אהבתי

      • hä?

        עובד דיבר יפה על הקשר בין נרקיסיזם לחוסר יכולת לאהוב. אמרתי אמן

        איך זה קשור לעזיבתי את הארץ או אהבותי הנשיות? רוצה צל"ש על המשחקים שלך בגברים שלא מעניינים אותך?

        אהבתי

      • מה שהתכוונתי לומר הוא שאני מנסה – עם כל הקשיים – אני בהחלט מנסה.  ניסיתי לשטוח כאן את הקשיים ואפילו לזכות בעצות. זה יותר נעים מביקורת, אבל נראה שביקורת זה כל מה שהגיע בתגובות.
         כל מי שאני מנהלת אתו קשר אישי מעניין אותי.

        אהבתי

      • ערכת הקבלה שלא הבנתי את מהותה בין העובדה שאת: סובלת את הקיץ הישראלי+לפחות מנסה למצוא הטרו-זוגיות לכך שאני עזבתי את הארץ ואוהבת נשים.

        אז קודם כל קחי שקל על אחת מהתלאות

        שנית, אם את מתייחסת לשתי המטלות הנ"ל כאל חובה ומצווה במסגרת איזה תפקיד שאת מתיימרת למלא (בשליחות העם? עבור האל שגילית? או שמא זו המשפחה שמצפה? אני לא באמת שואלת. זה עניינך הפרטי), אולי הגיע הזמן להרפות שם קצת…שום דבר לא קדוש

        והביקורת היא לא על כך שאת לא מצליחה להתאהב. דוקא שם יש לי הזדהות מסויימת. עובד כיוון יפה ובעדינות ליחס שעולה מהאופן שבו את מתבטאת בספרך על הדמויות המעורבות איתך ’רומנטית’.

        אהבתי

      • בעקבות הנאום שדפקת כאן (תגיד ניסית פעם להשתלב בפוליטיקה?), החלטתי לזרוק את העיראקי מיפו.  בנוגע ליתר – ימים יגידו.  אגב, כל מה שאמרתי לך בעבר תקף, להוציא מה שכבר לא תקף 🙂

        אהבתי

  2. זה היה מעניין כי אני זוכרת את התגובה שלך שלא טוב היות האדם לבדו. נראה שאת לא באמת זקוקה רגשית לגבר ולמרות זאת את מוצאת את עצמך עם ארבעה. למה? כי הם רצו? מה נותן לך הקשר איתם או עם גבר בכלל?
    כל חיי תליתי תקוות קסם בגברים מסויימים, בעיקר הלא מושגים, וכשהתקרבתי אליהם המתג נלחץ אצלי ונכנסתי לשנתיים-שלוש של התאהבות מעוורת. ודווקא אני זאת שבלי גבר כבר הרבה זמן, בסוג של גמילה מרגשת. כמוך גם אני חזקה מתמיד ומאוד אוהבת את חיי כרגע.

    אהבתי

    • ודווקא הנרקיסיסטים יכולים להבלע בתוך האהבה לדעתי – הם מתאהבים במה שמשתקף בעיני המאוהבים. בני הזוג הסימביוטיים ביותר שלי היו נרקיסיסטיי-על

      אהבתי

    • אם כבר לא מושג אבל כמעט, אם כבר סיבת הסיבות, אני מעדיפה ללכת על הדבר האמיתי, ולהאמין באל. ולו בפיקסל אמונה על פני שטח אגנוסטיים. הוא ברא אותי, הוא ברא את כל מי שאהבתי (או שנאתי), כולנו נטף שלו. אני באמת חשה שיש אמיתות בכירות מהאהבה הרומנטית. ברגע שהשגתי את זה (כי יש הבדל בין לדעת לבין להשיג. ההשגה משנה את המערכת הרגשית), התחלתי להצליח בזוגיות.

      אהבתי

  3. רציתי להגיד תודה על השיתוף הכנה בעניין כל כך אינטימי,
    מקל לדעת שאני לא לבד בבעיות שלי גם אם הן שונות.
    זו הפעם הראשונה שעובד לא עיצבן אותי בתגובה שלו
    ועוד הצליח להכניס במוחי הסגור ויהיר מחשבה חדשה ומרגשת.
    ולבסוף החיטוט בחליפת התגובות עם אנג’ליקה היה ממש מעניין
    אז תודה משולשת על שאיפשרת את כל זה
    ואיחולי הצלחה עם הבחירות, הרגשות ובכלל

    אהבתי

    • אני אופטימית 🙂    מובן שהמציאות מתונה ממה שעובר במילים. או להיפך.

      בנוגע לעובד ואנג’ליקה, הם שני אנשים נבונים מאוד שאינני מסכימה עם ראיית עולמם.

      אהבתי

  4. מה שממש ממש מעניין אותי זה מי הדמות הראשית אצלך? וכמה דמויות יש לך? אני קוראת אותך כבר הרבה זמן ומזדהה מאד כי גם לי יש את ההפרעה הזו. מה שגם רציתי לדעת אם את מטופלת?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s