כל היום שרצתי במכון ויצמן. מקום משעמם
להחריד, המרצים עם הסנדלים המכוערים שלהם  שבנערותם
היו חנונים – ונשארו .   אני צריכה להיות
מוקפת באנשים מעניניים ככל האפשר.  כרגע,
הרביעיה הצטמצמה לשלשה. על אחד ויתרתי כי הוא עצבן אותי וניסה ללא הרף לפתות.

 היצר תוקף אותי לא מוכנה, אני יוצאת למאבק
ומנצחת אבל כמה אפשר להאבק ?  קשה לי כל
כך.  אני סובלת, פשוט סובלת. אבל צניעות היא ערך עליון. אין מה לעשות, אישה זה לא גבר.  כל זה העונש על שנפרדתי מ-ד', שהיה בנזוג מעולה עבורי.  כן, הגברים שאני נמשכת אליהם אלה לא הגברים שאני רוצה לצאת אתם.  ואלו או אלו אינם הגברים שאני מתאהבת בהם (אני יכולה
להתאהב?).  מי שבאמת נמשכתי אליו זה י.ש,  גבר המחזיק בעמדת כוח ופגשתי לפני חצי שנה בבאר
שבע. אני זוכרת איך באתי למשרד עם החולצה האדומה וחצאית המעויינים הארוכה וחייכתי
את החיוך המתוק שאני שומרת למקרים כאלה. 
בשלב מסויים נתרתי מהכסא ואמרתי שאני צריכה ללכת.  ידעתי שהוקסם. 
אני כל כך רוצה אותו, כל כך. אילו רק ידע בכמה פנטזיות שלי ככב. אבל אין
סיכוי שיידע. אני שונאת את היצר המיני כבר אמרתי? הלוואי שמישהו יכבה את זה. חשבתי
שלקראת סוף שנות העשרים זה ייחלש ולמען האמת זה רק מתחזק!   מה באמת מושך אותי בגבר ? חד וחלק, כוח. מישהו שהשיג
כוח בחיים. עמדה בכירה, כבוד.  אני בחורה
בנאלית.   מה גורם לי להתאהב?  חולשה וכוח
במזיגה ספציפית.    

עכשיו צריך להחליט עם מי מהשלושה אני
נפגשת היום.  אני חייבת לסיים את המאמר על
וולבק גם. ולסיים כבר את הספר (האינסופי באורכו) של איין ראנד!!

 

אוף, מה כבר בקשתי?!?

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s