עדנה

 

מפתיעה כל כך העדנה לה אני זוכה מגברים בשנתיים-שלוש האחרונות. הזמנות לקשרים, קשרים רציניים. גברים שמביאים אותי לבית שלהם לפגוש את ההורים, שלוקחים אותי למקומות שרוצים לנסוע אתי לחו"ל, שואלים אם אני רואה את עצמי גרה יחד.   מסקנותי, אחרי קרוב לעשור בתחום (כולל שלושה קשרים רציניים באמצע): גבר לא מחפש מראה חיצוני במיוחד. גם לא כסף.  לא השכלה אקדמית. הדבר הכי חשוב, ואת זה אני אומרת לחברותיי הרווקות,  זו מישהי יציבה נפשית. שמחה, שלמה עם עצמה שיכולה לתת לו תחושה מרגיעה ונעימה. מן מקום נעים בו והוא יכול להתחבא, כשהוא צריך. טוב כולנו יודעים מה זה.  וזה לא אומר שאת לא יכולה להיות רופאה או מדענית או רואת חשבון. רק שעם הגבר שלך את צריכה להיות אותה אישה שהיו האמהות שלנו, והאמהות שלהן.  ושם דברים לא יכולים להשתנות. מי שלא מבינה את זה, את הניואנס, לא תוכל לשחק את המשחק כמו שצריך. אישה צריכה לקלוט בהינף את הצרכים הנפשיים של הגבר, לא אלה שנדמה לו שהוא רוצה, אלא את מה שהוא ממש צריך.  ברגע שיש לך את זה, הוא יילך אחריך מהופנט עם מבט מזוגג וענוג בעיניים.

לא חושבת שהיו חודשיים השנה בהם לא היה לי חבר.  נכון, לחלקם לא הייתי ממש נאמנה. אבל אם לא מדובר בבגידה פיזית, מה זה משנה? כנראה אותם בחורים לא ממש התאימו.   אבל הבחור החדש הולך לקבל אותי במאה אחוזים.  האם כל זה קשור לעובדה שהכמיהה הרומנטית קבלה בשנים האחרונות מקום ריאלי וברור יותר ? שזוגיות חשובה אבל אין פה אפילו שמץ מהאפוקליפטיות בה תפסתי אהבה עד גיל 24?  ללא ספק, עשיתי כמה מהלכים מחשבתיים אמיצים. מהלכים שדרשו שיקול דעת אמיתי, ואני שמחה שזה עבד.  מכל ההחלטות, ללמוד באופן קבוע יהדות הייתה החשובה בהן. אני יכולה לפסוח עליה ולייחס הכל לי, אבל זה לא נכון. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s