מוזר הדבר שהתשוקה הפשוטה מתחזקת ככל שמתחזקת הרוח. ככל שהרוחניות מתעצמת כך הרצון להכנע לבשר.  לא ידעתי על הקשר, אבל הוא לא צריך להפתיע.

 

יש לי חבר חמוד, וחברים שמזמינים אותי/נו לדברים נחמדים.  הקשרים עם המשפחה והוריי טובים. מוזר הדבר, אני לחלוטין תלויה בהוא רגשית, ממש לא…איך אומרים את זה? מאושרת?  אני פשוט מפוצלת. האני שלי מפוצל בין כל מיני מאורעות וזמנים ואנשים ואני לא מצליחה להסתנכרן. אני לחלוטין זקוקה ל.. שלושה גברים.  כתבתי על זה פעם,בהומור, אבל זו המציאות.  איזה עייפות מתחילות עכשיו שנתיים אינטנסיביות שכולן ישופעו, אם יהיה מזל, בארועים נורמליים נחוצים . כל הדברים האלה שחייבים להעשות בשנתיים הקרובות עד השלושים.  

בא לי ללכת לישון ולהתעורר בגיל 70 אחרי שהמסיבה נגמרה .   אין לי כוח לכל הבאמצע. זה לא איזה קטע אובדני, לא . אני מפנטזת על זיקנה, כי אני מרגישה שככה אהיה פחות מפוצלת ויותר שלמה. וואטאבר זה אומר. אני מקווה שלא אהיה זקנה שמטיילת בהודו עם שטיח יוגה קטן, כי אין לי כוח לזה.  ביום כפור אלך לבית כנסת ספרדי כדי להנות מהניגונים (אני חצי אשכנזייה וחצי ספרדייה מבחינת מוצא).  בכל מקרה,  יש לי הרבה בעיות עם חלקים שלמים בדת, ולא נראה שאזוז מהמקום שאני נמצאת בו – אגנוסטית עם פיקסליי אמונה.   נדמה שאנשים בדו את הדת כדי להשכיח את התסיסה הפנימית שלהם. אבל מה מקור התסיסה? בקצור, השאלות לא נגמרות,  ואולי זה דווקא טוב.  קראתי לאחרונה קטעים מ-ליקוטי מוהר"ן (נחמן מברסלב), אין ספק שמדובר בגאון, אבל אני לא אוהבת משהו ברטוריקה. דווקא אדם שמתפוצץ מכשרון צריך להזהר יותר בנסוחיו. אני אוהבת שמתנסחים בצורה זהירה .   אתחיל ללמוד עכשיו סיסטמטית את ליקוטי מוהר"ן?  אולי.  הרב שאני לומדת אצלו הוא בעל דרך מחשבה דיאלקטית, מאוד סיסטמי ומדעי כזה. אני לא יודעת אם זה נכון לקבל את כל הטקסטים האלה דרך האספקלריה שלו, גם אם הוא עילוי .  אולי עבור "מורה נבוכים" לרמב"ם זה מתאים לגמרי, אבל ברבי נחמן מברסלב יש משהו אנרכיסטי, יצרי, אולי אני צריכה ללמוד את זה לבד. או מאישיות אחרת.

 קרובת משפחה שלי הוציאה דיסק מאוד יפה, היא הלחינה  ומבצעת את כל השירים. וכמובן מנגנת על פסנתר וכינור.  היא דתייה וזה דיסק לנשים בלבד (כי קול באישה ערווה).  אני חושבת שיש משהו יותר יפה ביצירה לשם היצירה או הלל, בויתור על פנייה לערוצים מסחריים.  יש שם בטויים כמו ניצוצות הקדושה, מה זה אומר ?  בחיים לא ראיתי ניצוצות כאלה.  מה שנכון זה המקום של היצירה בהיררכיה. יוצרים נוטים לעשות אלילות ליצירות שלהם. וזה מביא לחלק ניכר מהתופעות המפוקפקות שמזוהות עם יוצרים ודרך חייהם.  אני לגמרי לא חושבת שיצירה (כתיבה או מוזיקה או ציור) קודמת לערכים אחרים כמו אמונה, משפחה ומידות.  
אני מתפוצצת מרעיונות לנובלות/ספורים.  רעיונות באמת טובים.  אני רושמת אותם בצד ברשימת הספורים המתהווים שלי, ומקווה להגיע אליהם מתישהו.  מקווה שאגיע אליהם באמת .  מעניין מה ייצא מהם בסוף.  רוב הרעיונות באים לי כשאני מתעוררת בבוקר, או בחלום. זה כנראה הזמן הכי עדין שיש.  הנקודה הזו,  כמו חיץ בין שני עולמות שאת הקשר ביניהם לא נבין אף פעם.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s