חיים טובים

 

 אלוהים
אני , אני כל כך מפחדת ל- – -.  למרות שברור שהגוף מכין את הנפש , ממאיס עליה
את החיים בסוף כך  שכולם נכנעים לגורלם
בהשלמה. כי הזקנה מנוולת את החיים .  אבל אני פוחדת, דווקא בגיל
28  הפחד הזה לופת אותי.  אני מפחדת כל כך, אלוהים.  ואם כל
הפוזיטיביסטים צודקים, ואם אין כלום.  אני נוטה להשען על ההוכחה של דקארט
לקיום האל, איכשהו אינטואיטיבית היא נראית לי נכונה.  המטאפיזי לא נמצא בשום
דבר פיזי, ועם זאת אנו שבים ומבקשים אותו, אם באמונה ואם באהבה.   אז
צריך שיהיה משהו.  כי לא יכול להיות שהתחושה הזו או הבקשה של המעבר,  לא
הגיעה מעבר. מצד שני, ה"משהו" הזה , איך נתן לאפיין אותו בכלל? 
בתורה נעשה מהלך אמיץ , יפה, לדבר עם ה"משהו" ע"י הפיכתו ל"מישהו".  ככל שאני לומדת
תורה כך אני מתרחקת מגבוש דיעה.    אבל הצעדים האלה שלי על המדרכה,
צעדים דרוכים, כי 28 זה הגיל שרבים נופלים ולא קמים. מלך קם וייפול – לא על
חרבו.  ומה?

באהבה אינני יכולה כבר. במשפחה כן, בזוגיות כן, ברגש
ובחברות. אבל לא באהבה. לעולם לא אשכח
את האהבה היפה, הנכונה ההיא, את ה3.5 שנים האלה. אני יודעת שיש בעולם אהבה. זה
תם ועם זאת אני שמחה שנתנה לי הזכות.  אך האמת צריכה להאמר, אם לאהבה יש כוח
לעכב את המוות, אז יש בכוחה, בהיפוך כיוון,  לקדם את המוות. וכך הדבר.  התחלתי ללמוד
יהדות כדי לאפשר אלטרנטיבה.  כי לחפש באדם אחר את מה שחפשתי פעם, זה 
לא מוסרי,  כלפיי עצמי וכלפיו. אנשים לא יכולים לשאת על כתפיהם את הכמיהות
שלנו. לשאת את כובד המשקל, פיזי או מטאפיזי. 

אנשים הם רק אנשים.  למרבה האירוניה,  מצאתי את
עצמי לאחרונה בזוגיות  עם בחור מקסים.  מקווה שילך טוב, מקווה שמה
שיש ביננו יצמח ויגדל ויתחזק. מקווה שאכיר אותו יותר טוב והוא יכיר אותי ואתרום
לחייו במשהו. אני מאמינה בחיים, ואומר זאת שוב ושוב ושוב  – בחרת בחיים.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s