חדר רך משינה

 

הבוקר, הבחור חיבק אותי והצליח להחזיק את האור.  אני אוהבת להתעורר אתו – אין פנאי לעצבות.  ובאמת, הסיבות לעצב טרוויאליות, וכך הפתרונות. יש לו פטיפון ומלא תקליטי ויניל (אני לא מכירה את רובם). כיף להתעורר וברקע שיר משנות השישים המאוחרות, עם החריקות האופייניות של הויניל, החדר רך משינה, מעכב את התחושה שאני כאן.  לא עייפות פיזית אלא בכלל. בשינה הכל אטום, והיקיצה מביאה אותי לפרץ של חרדה. התחושה שנגד רצוני מכריחים אותי לחזור.  אבל נוכחות של אדם קרוב איכשהו ממתנת את התקיפוּת העצמית.   אנשים כמוני צריכים לידם אנשים קוליים עם טעם טוב במוסיקה וריח חורפי. 

 

 

 

       

 

 

4 מחשבות על “חדר רך משינה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s