אבל החידוש האמיתי הוא שיש על מה לירוק – המקורות.  שאני יכולה להתווכח עם הדת , לדחות או לקרב.  יש שיח, יש דיבור. ואם יש דיבור יש חיים. לבטל את נקודת האמת שמצאתי באמונה אי אפשר, זה גדול מדי, זו הרוחניות הכי חזקה שנתקלתי אי פעם. ולכן תמיד אאלץ להידבר, לדבר עם הטקסטים האלה. ולכן מסלול הצמיחה, ככל הנראה, ימשיך.  וזה טוב וגם רע כי זה אומר שלא אוכל להתאיין כמו שייחלתי.  שאת תשוקת הנפילה שלי אאלץ למסך, שאאלץ לוותר על המוחלט דרך החוויה של המוות ולהחליף אותה בחיים, בהלכות החיים. בזיוף שבחיים. ובקצרה, בחיים.  כמובן, עוזר שיש מישהו חתיך וחמוד שמחבק אותי בבוקר חזק ומונע ממני ליפול לעצבות.  ספרתי לבחור היום שיש לי קצת דכדוך בבקרים ועכשיו כל פעם הוא מחבק אותי דבר ראשון על הבוקר ומצחיק אותי.  זה קצת מעצבן אבל זה עובד – אולי לכן מעצבן. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s