פתאום

 

פתאום אני מבינה שכל הגברים שדברתי או הכרתי כל השנים, האנשים המעניינים-מגניבים שחלקם החשבתי כחברים, לא הולכים להיות חלק מחיי בהמשך. כי היה להם אינטרס מיני , מה שהניע אותם להשקיע בי אנרגיה זו האפשרות להשכיב אותי.   ועכשיו יש לי חבר, ואם יהיה לי מזל גם האדם שאבנה אתו את עתידי,  ולא אהיה זמינה מינית אפילו לא possibly  וזה יהפוך אותי לאדם לא מעניין מבחינתם.   אצטרך למצוא דרכים חדשות למשוך אנשים, להתאמץ יותר ולהפוך לאדם מעניין. וזה דווקא דבר חיובי.  לא להשתמש במובן מאליו שזה הגוף והמיניות כי אלו דברים שיתכלו מילא, שילכו וייחלשו עם הזמן.  ובסופו של דבר האדם היחיד שאני שרוצה שיהנה מהם הוא הבנזוג.  אז מה אשאיר החוצה?  אני מניחה שזו תהיה פרסונה אחרת שאצטרך לבנות, שאצטרך לבחור אותה בקפידה, שאולי יהיו לה קשרים למי שאני אבל גם הרבה לא.  וזה דווקא נחמד כי ככה תתאפשר לי חירות. כי אני הרי אוהבת את המקביל, את האפשרויות ולא רק את מה שבאמת קיים. אני אוהבת את הערפול, לא רק את הבירור.  אני צריכה לחשוב על כל זה, לשמוח שזה קורה ככה, ולבנות אסטרטגיית פעולה להמשך.  

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s