בסופו של דבר אני מכורה לגוף שלו.  אני מכורה לפיזיות שלו. להתעורר אתו בבוקר ולהרגיש בחיבוק וכל היתר.  אין מילים, אין רעיונות.  הם מיותרים, כמו נסיון שווא לרצף את הים.  לב הקשר בין גבר לאישה זה הגוף, ומכאן שמהות הקשר בין אנשים, כי קשר בין גבר לאישה מייצג את זיקוק הקרבה, היא בגוף.  השפה מיותרת כשהגוף נכון.  וכשהגוף לא נכון, חלילה, השפה מתעבה לשווא.   הטעות הייתה לערבב בין רגש בשר ודם למהות רלגיוזית מדי.  יש נטף רלגיוזי בקשר בין איש לאישה, אבל זה כנטף. את הליבה צריך להשאיר לאהבת האל (בטוי חסר משמעות לחלוטין).  ברגע שעשיתי את הסוויצ' בראש ובלב, הכל הסתדר.  אסור לבקש מאדם יותר משהוא יכול לתת.  אבל מה שיכול לתת, את זה אבקש; את הגוף, ההומור, הגמישות במחשבה וכו.  את כל זה מגיע לי בצדק. ומי שלא יספק, לא יהיה .   אני חושבת פתאום איך שבעבר אנשים היו נלחמים, והיו עומדים עם חרבות או חניתות והורגים ואחד את השני פיזית בפועל.  וכמה שהיום האלימות במלחמות רחוקה ונמסרת במסכים.  

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s