קשר שקר

 

אז בנות, חברות שלי, מדברות על הקושי להכנס לקשר. מה עם הקושי להרגיש? מה אם אפשר להכנס אבל קשה להשאר?  מה אם הלב מועתק כולו למקום אחר, אם קשה לך באמת להיות שם. מה אם מישהו ניפץ לך את הלב באיזשהו שלב וזה לא התאחה חמש שנים, למרות שכולם אמרו שעם הזמן יסתדר מעצמו – זה לא.  ומה אם אותו מנפץ, אפילו בכוחו אי אפשר לאחות את מה שנשבר? את התמימות הרגשית, שזה סוג עקרוני יותר מתמימות מינית. תמימות מינית היא משהו שנכון לשבור, תמימות רגשית לא.   כל החברות שלי מתמודדות עם קשיים שלא קשורים אלי בשלב זה. להכנס לקשר, כיום, זה עניין טכני וקל.  יש לי מישהו, זה מישהו שאני רוצה. אבל את עצמי יש?  אני מתקשה להרגיש, האם זה לגיטימי לאישה לומר שקשה להרגיש? או שאת זה מותר רק לגברים לבטא?  קשה לי להרגיש, קשה לי להקשר רגשית. וקשה לי למחוק. אני כמו זכוכית, זכוכית היא נוזל חסר שכחה.  פתאום אני מבינה משהו לא כל כך מפתיע, אם יש לך קווי אישיות גבריים (ויש לי) הגיוני שתסבלי מדברים שגברים סובלים מהם. למשל, אגו מנופח, רצון לעצמה, קושי להרגיש, תאוותנות יתר (שמדוכאת בנחישות כבר כמה שנים), מיקבול מערכות יחסים (בתיאוריה). אני סובלת ממומים שמאפיינים את שני המינים, לא בורחת מאלו או מאלו.  כמה מאכזב.  אני מתביישת, בחורה סטרייטית שסובלת ממומים של גברים, יחד עם אמוציונליות , דביקות, חוסר יכולת לשכוח, ואילמוּת.  פעם הבאה שחברה שואלת אותי איך להשיג מערכת יחסים, שכל מה שהיא רוצה וזה יענה לה על ה-כ-ל, מה כבר נשאר לי להגיד.

 

 

11 מחשבות על “קשר שקר

  1. את לא יחידה.
    להכנס לקשר, זה עניין טכני לאללה.. להשאר בו, לאהוב, להקריב, להיות בשביל זה הקושי.
    וגם אני, כאישה.. קשה לי להגיע למצבים האלו. למרות העובדה שהייתי במערכת יחסים של 4 שנים.
    לכן, לא נכנסים לקשר עד שלא אוהבים את עצמך. עד שלא שלמים עם עצמך, אחרת את נכנסת לקשר ממקום לא נכון. 

    אהבתי

  2. מעולם לא הייתי הצעירה שאת מתארת, וזה מרתק ומדהים. ההסתכלות הזו פנימה… האומץ, הכנות. החדירה למחוזות שהדעת (ההכרה) לא סובלת. התשובות לא נמצאות במילים, או במעשים, או במחשבות. דרושה כאן קבלה מוחלטת, לא שיפוטית ומלאת חמלה כלפי הכל – בראש ובראשונה כלפי עצמך (וזאת מפי אישה שכל היום רק חושבת איך היא יכולה לשפר את עצמה :)). אבל דרישה כזו, מאדם כל כך צעיר גם אם חכם מאוד, היא כנראה פגיעה בטבע הדברים. כתיבה היא בהחלט דרך טובה לפרק מוקשים, רגשיים ואחרים, שלא לדבר על כל הקוראים היוצאים נשכרים – אני למשל.

    אהבתי

    • אני מניחה שזה קשור לתקופה ולפתיחות שיש כיום לגבי נושאים כאלה.  לגבי כתיבה, אני חושבת שהיא דרך להתרחק ממושאיה. ואולי זה באמת דבר טוב. 

      אהבתי

  3. כל מה שאם ואחות אמרה. וגם יכולת הביטוי שלך, וההסתכלות הזו פנימה, החדה, הברורה – זה חלק מהפתרון. לא שיש כזה ברור, אבל אם הבעיה מוגדרת והיא מוגדרת היטב, גם התשובה תהיה קלה יותר לשרטוט. ואפילו ההכרה שאין תשובה.

    אהבתי

    • היי, כמו שכתבתי למעלה, כתיבה היא דרך להתרחק  או יותר נכון, כדי לכתוב במדויק פנימה צריך לעמוד במרחק מעצמך. 

      אהבתי

    • אבל תמיד משהו לא יהיה בסדר. לכן אנחנו נכנסים לקשרים, כדי לחיות בהם. והחיים מלאים בדברים שעשויים לא לעבוד.  כתבת נכון, המטרה האמתית היא לשמור על הקשר .

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s