ייתכן

 

אט אט מתחילה להבין: ייתכן שיימצא בן הזוג הנכון והאהוב, אולי אף אנשא, אבל ייתכן שלא אזכה להיות אם.  אני יודעת שלא יכולה מבחינה נשמתית להיות עם אדם שלא רוצה. יכולה להתפשר עד רמה כלשהי, יכולה לוותר אולי (תוך כדי קושי) על אהבה מסדר גודל שהרגשתי ל-א' ולהוא, לא להיות עם אדם שלא באמת רוצה, נמשכת, מסוקרנת וכו. אין לדעת מה ילד יום, אין לי מושג מה יהיה.  אני רוצה לקוות ולהאמין שאמשיך לחפש בנזוג טוב שניתן יהיה לבנות אתו מערכת יחסים ארוכה ואוהבת, הדדית, אבל אט אט לקבל את זה שאולי לא אזכה למתנה האולטימטיבית -האמהות.  אני יודעת מה שאחרים אולי לאכבת להורים גרושים:  ילד צריך משפחה חמה טובה ובנאלית כמו סדרה טלוויזיה אמריקאית.  זה מה שאני רציתי וזה מה שהייתי רוצה שיהיה לילדיי.  תודות לכך שהורי אנשים הגונים וטובים,  אני ואמי התגוררנו סמוך מאוד להוריה בעיר קטנה, שהיו סבא וסבתא מושלמים ומקסימים (עד שהלכו לעולמם כשהייתי בערך בת 10, 11) והייתה לי ילדות טובה מאוד. אחרי כן, בנעוריי, כשעברנו לעיר הגדולה עם אמי ובן זוגה, על אף שלא היה קל בבית, זכיתי ליסודות יציבים וטובים. הייתי תלמידה מצטיינת בתיכון, אמי רשמה  אותי לכל החוגים שרציתי, ותמיד אבי ואני היינו מדברים שעות על מדע והסטוריה וכו. בגדול חוויתי נעורים טובים. למרות זה ברור לי איך צריכה להראות משפחה טובה ותקנית, ברור לי איך אני רוצה שילדיי יגדלו, וברור לי גם איך אני לא רוצה. אני משלימה אט אט עם מהלך החיים, לטוב ולרע.  מתפללת לאל שיעשה את הטוב בעיניו, שידאג וישמור ולא ישכח אותי. שייתן לי מתנות ואהבה, ויקבל את תפילותיי אליו.   

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s