ממכונית לקלנועית

 

אני מרגישה מאוד מבוגרת. הייתי אומרת, בשנות השישים לחיי ולקראת גיל 70.  זו תחושה כזו של מצד אחד השלמה עם המון דברים ומצד שני דחייה של המון אשליות, אשליות נחוצות לאדם צעיר. אדם צעיר לא רואה כלום חוץ מאת הדרך להצלחה.  כל זה לא מגיע ממקום רע, להיפך.  באיזשהו מקום ככל שאני אוהבת את החיים כך אני חשה יותר מבוגרת.  אני חשה במקביל את הפחד לאבד אותם (כמו כולנו) אבל גם הרצון להיות אחרי האובדן,  במקום אמתי. כנראה זה הפקסל אמונה מדבר, אבל אני מאמינה בעולם הבא (מה שהמילים האלה לא אומרות).  קשה לאדם להודות בלבו שהוא כבר כמעט 70,  ואז לראות את פרס חוגג  90 כולו חיוניות ואנרגיה.  אפילו בני 70 מרגישים נבוכים כשהם רואים את פרס. כשאני הולכת בגן ורואה קשישים הולכים לאט, חלקם בקלנועית, אני חשה שמקומי לצדם. נכון שהמראה הפיזי של הזקנה לא נעים, אבל הקצב והמקום המפויס שלהם עם העולם, מדברים אלי מאוד. מרגיעים אותי ומנחמים. חיי העולם הזה מעמתים אותי קשיים רבים ועם חסרונות ופערים, הן בעולם והן בי.   אני רואה קשרים רבים בין דברים אשר ממבט ראשון לא קשורים. למשל, מכונות במפעל שמפעילות כוחות עצומים על חומרים על מנת לייצר דברים שאנחנו משתמשים בהם. מישהו פעם ראה מכונה שמייצרת ברגי אלומיניום?    אז אני מסתכלת וחושבת שגם אדם צריך להפעיל המון כוח, חלקו כוח הרסני, כדי להגיע לדברים ולהפיק מהם משהו. כמו תמיד לא הצלחתי כ"כ להעביר את הנקודה שלי.  אבל אם אמשיך את קו המחשבה הזה, ייסורי הלידה לפני שנולד תינוק הם לא מקרה.  אולי מכלל זה, הבאת ילדים לעולם לא מדבר אלי.  יש לי דיעות מגובשות לגבי אנשים שצריכים להביא ילדים, הרקע המשפחתי והאישי שלהם, ואני לא נמצאת בקריטריונים הללו. אני חושבת שצריך לשים את הילד, את הבנאדם החדש, לפני הכל ולברר האם את ובן הזוג שלך, הרקע המשפחתי והכלכלי שלכם, הוא מקום דרכו ילד ירצה להגיע לעולם ?    מי שצריך להביא ילדים הם זוגות כמו הדודים שלי (יש להם בן אחד בקולג'), רופא וקלינאית תקשורת שחיים בארה"ב, עושים חיים ומפזרים שמחה וחום לכל עבר. אני אוהבת אותם מאוד.  גם קרובי המשפחה הדתיים בירושלים, הם אנשים שונים, רוחניים ומחמירים יותר אבל משפחתיים ונעימים וזכות בשבילי לבקר אותם בכל חודש.  אני אוהבת אותם.   באשר אלי? אני לא רוצה לאלץ אדם אחר להגיע לעולם דרכי.  אני כן נהנית לתת ועושה זאת כשנתיים בפעילות עם בני נוער (בעיקר נוער במצוקה) אבל לא רוצה או מסוגלת להביא ילד עם גבר שאיננו אהבת אמת, ולא רק אהבת אמת אלא שהבית שנבנה יחד יהיה דומה לדודים או הקרובים מירושלים. אני לא סבורה שזה יקרה על סמך היכרותי עם עצמי והעולם.  

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s