שנתיים לא כתבתי. מי שמנגן יודע מה קורה כשמפסיקים להתאמן. המיומנות נשמטת, וכל העבודה שהשקענו כדי להגיב מהר, הולכת לאיבוד. לפחות כך נדמה.  ואני אשמה, לא מצליחה להתכנס כדי לכתוב למרות שכבר נסגרתי על נושא ספציפי מעניין. לפני שבועיים הסתכלתי בערימת ספרי הביכורים בקופסא, מהוצאות שונות. הסתכלתי על שמות האנשים האלה, אין ל אתם שום דבר משותף אבל הם ישבו במשך שנה שנתיים וכתבו.  חלק התקבלו להוצאות גדולות וחלק לקטנות. ובכל זאת, כולם האמינו בעצמם מספיק כדי לעבור להוציא ספר ראשון.  במקום לכתוב אני לומדת יהדות, מקורות.  משנה ורמב"ם וליקוטי מוהר"ן.  קוראת את מסילת ישרים לרמח"ל, את מגלה עמוקות לרב נתן נטע שפירא.  עושה מה שלא צריך לעשות בקצור.  משקיעה המון במקורות. אבל כשהגעתי לבית הכנסת, ברוב טמטומי התבלבלתי בתפילת ערבית. הייתי נבוכה מזה, ילדה הייתה צריכה לומר לי שלא קוראים את התוספות שחשבתי בסוף, ושצריך לעמוד ולכרוע.   עבר כל כך הרבה שנים מאז הלכתי להתפלל ערבית.  אני מניחה שפעם הבאה לפחות אדע. 

ובעניין לא קשור, שיחה עם חברה שנסעה לאומן.  למה שמישהו ירצה לנסוע לחור נידח באוקראינה ולעלות לקבר של אדם שמת מאתיים שנה? אני מצליחה ללמוד את מוהר"ן, הוא מדהים, אבל לא מצליחה להבין את תופעת הברסלביזם שצמחה פה. כל מיני תמהונים או פשוט אנשים דתיים שמחפשים אקשן, נוסעים לאוקראינה לקבר וחווים מסע רוחני שחבל על הזמן? איך להתחבר לזה בכלל.   נתקלתי גם בבלוג של ברסלבר שטוען שהרב נחמן הוא בעצם זן בודהיסט שהסווה את התפיסות שלו במעטה דק של חסידות יהודית. טובבבב.  זה לא פייר, כל הזוי יכול להשליך על הטקסטים של הרב נחמן, ליקוטי מוהר"ן, מה שמתחשק מהרהורי מוחו.  זה קצת מחשיד את כל חסידות ברסלב מבחינתי. אני משקיעה שעות ללמוד את הטקסטים האלה, אצל רב, בצורה מסודרת ומרחיבת דעת במקסימום. שיעור לוקח לי כמעט שעה וחצי כי כל שורה מהטקסטים האלה מתחברת לחמש מקורות שונים, אם זה המשנה או התלמוד, אם זה התנ"ך או ספורי רבי בר בר חנא.   אבל כנראה הרבה אנשים , בלי שום ידע במקורות, באים ומשליכים לשם את הערגות שלהם. ו אט אט צומח לו זרם  בעל קשר קלוש  לתורתו של הרב.  מעניין, למה זה קורה דווקא עם הרב נחמן?

 

10 מחשבות על “

  1. כדי להבין את רבי נחמן יותר צריך לקרוא את חיי מוהר"ן. זה משלים את התמונה. (וכדאי לשים לב בקריאה למה שכתוב ולא לפרש כפי שנראה לנו. כמו שכתבת יפה).

    אהבתי

    • אני מניחה שאתה צודק. בעיקר מאוד אוהבת את ליקוטי מוהר"ן ואת ההקשרים שאני מוצאת שם לפוסט מודרניזם ובכלל לחשיבה מהמאה העשרים.    אין ספק שבכתיבה שלו יש משהו פתוח שמאפשר את הקורא. משהו אינטראקטיבי אפילו.  אבל הלימוד שלו חייב להיות במקביל ללימוד מקורות "קשים" כמו אלה שהזכרתי, אחרת הסכוי להבין אותו קלוש

      אהבתי

      • דבר נוסף שעלה אצלי למקרא הפוסט שלך.
        צאי מנקודת מוצא שכולנו משליכים על רבי נחמן (ועל כל דבר) את העולם שלנו. את מגיעה מנקודת מבט מסויימת. אני מניח שאפילו בזמן אחר בחיים שלך היית מוצאת ברבי נחמן דברים אחרים. התפיסה כאילו יש הבנה אובייקטיבית למישהו (למעט צדיק האמת=יחידי סגולה בודדים) היא מהדברים הבסיסיים שרבי נחמן מלמד להשתחרר מהם.

        אהבתי

  2. עם כל הכבוד לעולם החוכמה החדש שגילית, נסי את אוסף המכתבים של ריצ’רד
    פיינמן. הוא נקרא Don’t you have time think, ויצא באנגליה למיטב ידיעתי. מלא בהשראה, הומור ובאופן מפתיע, צניעות.

    אהבתי

    • ובאופן מפתיע, צניעות היא לא הצד החזק בתגובה הזו.  התייחסתי כאן לפיינמן והאמונה היהודית, ויש לי היכרות מה עם כתביו; בנעוריי קראתי את six easy pieces ובאונ’ , feynman lectures on physics. 

      אהבתי

      • אין לי מושג מה פירשת כחוסר צניעות בתגובה, וחבל שכך, היא נכתבה ברוח טובה, גם אם לא היתה קשורה ישירות לנושא שעליו כתבת. ולא באתי להכיר לך את פיינמן. אוסף מכתביו, שלקוח ממכתבים שכתב בפרקי זמן שונים בחייו, מעניין במיוחד לדעתי למי שמכיר את ספריו ועבודותיו, ואני זוכר שכתבת עליו בעבר (את surely you’re joking אני מניח שקראת). זה פשוט ספר שאני חוזר אליו תמיד להשראה. אבל שיהיה.

        אהבתי

      • האמת שאת surely your joking  לא קראתי. לומר לך את האמת, אין ספק שמדובר בפיסיקאי דגול וכל זה, אני לא מרגישה שיש לו מבחינה רגשית ואנושית מה לתת לי כיום, ביחס לכותבים אחרים (כמו אלה שהוזכרו). נזכרתי שאמו של פיינמן אמרה פעם:  If thats the world smartest man, God help us 
         

        אהבתי

      • למען האמת בתו המאומצת מזכירה את הציטוט הזה בהקדמה לאסופת המכתבים. אני מניח ש״כיום״ זו מילת המפתח. יש לו דווקא -המון- מה להציע, שני ספריו האוטוביוגרפיים (השני יצא כבר אחרי מותו) מעניינים ומצחיקים מאוד, אבל זה כבר לשיקולך. אני מתנצל על חוסר הקשר לדבריך המקוריים, פשוט נזכרתי שכתבת עליו פעם או פעמיים. ולסיום, משהו מתוך מכתב מאוד רציני ועצוב שכתב לאשתו הראשונה, שנתיים לאחר מותה משחפת:
         PS. Please excuse my not mailing this – but I don’t know your new address

        אהבתי

    • שאלה יפה. ואני אסביר: כתיבה אמיתית, יצירה, מגיעה מסוג של חלל. כלומר, היות בין דברים.  וישנן שתי תגובות למצב כזה: או לכתוב, למלא את החלל בדיבור. או מה שבחרתי בו, לשתוק. לשתוק ולחלוק תכנים שאולי, במובן מסויים, גבוה יותר מדיבור.  אני מניחה שהמצב הזה זמני (אבל הכרחי).  ואולי חלק מקסמו של הרב נחמן בכך שהיה בעצמו יוצר. ומטרם יצירתו היה למוד שתיקה.  כאן פרטתי בנושא. 

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s