קפוצ'ינו לייט

 

במוצאי אני חצי ספרדייה וחצי אשכנזייה. העדה הספרדית יותר מדברת אלי, בגלל הגישה לרגשות ויצרים. זוהי אחת הסיבות שאני חיה כיום בשכונה בעלת צביון מסורתי המאוכלסת בעיקר בספרדים, ומזכירה את ילדותי בעיר קטנה בפאתי המרכז.  בעקבות כמה כתבות שפורסמו לאחרונה במעריב בנושא מסורתיים לייט (או מסמסים לייט) חשתי צורך להבין מדוע דתיוּת ספרדית וחסידויות (ברסלב וחב"ד) יוצאות כשידן על העליונה.  הציוניות הדתית היא זרם מעשי, ואנשים מוכשרים ומדענים שופטים יוצרים ואנשי מעשה יקרים משתייכים אליו. הרב אצלו אני לומדת (רב ספרדי דרך אגב) יצא מהזרם הזה. ולמרות זאת, ומתוך היכרות עם אנשים מתוכו, אני חושבת שהוא לוקה. הוא שם יותר דגש על חקוי ונשיאת חן ועל אידיאולוגיות, פחות על יצרים אנושיים כמו תאווה וכבוד. מבקרי הזרם הזה עושים את דרכם, אט אט, החוצה. אם בפועל ואם בכוח. מה ההבדל בין מסורתי ספרדי ואשכנזי? ספרדי נותן כבוד לרבנים ולמסורת אבותיו, יודע לאן הוא רוצה להתקרב ולא חי בצורה אידיאלית אך מקבל את הפער. אשכנזי ממציא אידיולוגיות להצדיק את היותו, בפועל, לא דתי.  

חלקים מהציונות הדתית ממלכתית מרגישים שרימו או שקרו להם, חיים בבדיה של עולם הלכתי, פנטזמה, שאבד עליו הקלח במובנים רבים ובעולם החילוני איפה ש"כולם" נמצאים, שם השחרור מעול.  הם משמרים סממנים דתיים מתוך צורך תרבותי, אבל מדובר בסממנים בלבד. זה שאדם מקיים מצוות לא הופך אותו לדתי מאמין. אסור בתכלית לעשות לאמונה רדוקציה לדת – דת היא מרחב קטן יותר, קונסטרוקציה אנושית שעשויה להכיל אמונה.  אדם צריך לבחור באמונה, לעבור בעצמו דרך. מי שלא עבר דרך, ירגיש שכפו עליו חיים שלא בחר בהם.  מכיון שאנו חיים בתקופה אינדוודואליסטית, אדם שלא מקבל מענה מלא מחפשו בחוץ.  חסידות ברסלב היא דוגמא לוורסיה שנותנת מענה לצורך האינדוודואליסטי באדם בן זמננו ולכן נאמר על הרב נחמן שחי הרבה לפי תקופתו.   לצד הצורך העז באינדוודואליזם, הומה השייכות השבטית.  ישראל תמיד הייתה חברה שבטית. פה נכנסת העדתיות והדתיות הספרדית.  דתיות שמתוך העומק שלה, לא נצרכת כל כך לאידיאולוגיות אלא מקימה וחותרת מעבר לרציונאל השכלי המשתנה מעת לעת.  הדבק שלה היא השבטיות, הבטן השבטית של המשפחה שמתחברת לשאר המשפחות. מעשה אבות סימן לבנים.  הצעיר הספרדי מתרחק מהדת בנעוריו ושב מאוחר יותר, בוחר את שבחר אביו ולפניו וכן הלאה.  כאישה, קשה לי עדיין עם נושא חלוקת התפקידים בציבור, אבל אני מאמינה שזה משתנה.   ולבסוף, חסידות חב"ד קשורה יותר ביהודי התפוצות מאשר בישראל.  חב"ד והחרד"ל הן תנועות מבוססות יחסית שלא סובלות מהחלשות שמאפיינת את הדתיים הלאומיים שחיים באיזורים שבתוך תחומי הקו הירוק. אם כן, הדגש בציונות הדתית חזק מאוד בתחום האידיאולוגי אבל כשאנשים חיים בתחומי הארץ, בלי קטרוג מאויב כרוח גבית לאידיאולוגיה שלהם,  אמונתם מתמסמסת ומסתמסת. התוצאה היא אנשים דתיים לא מאמינים, שמסמסים בשיממון ומחכים לדחיפוּת כלשהי, הממאנת לבוא.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s