ספסל

 

אני מנסה להלחם ולא מצליחה; ניסיתי למנוע מעצמי לכתוב אך התיקיות הקטנות נערמות בצהוב. שלוש נובלות.  מחר ארוע חשוב בחיי, מפגש עם אישה, נצר למשפחת רבנים ידועה, ליד בית שמש. איך זה יהיה? מה תגיד? איך ייראו פניה?   אני מתחפרת בכתבי התיאולוגיה של אייזק ניוטון שלקחתי מהספריה. האיש היה דתי באופן מוחלט, אך כפר בנצרות ובשילוש הקדוש (החזיק במשרת נשיא הטריניטי קולג' בקיימברידג').  ניוטון האמין, איינשטין אגנוסט ופיינמן אתאיסט. שלושת הפיסיקאים הדגולים במאות שנים האחרונות. חלמתי חלום קשה אתמול, ראיתי את ההוא  מאחורי הספרייה בה הכרנו, רזה ולבוש מעיל. הוא ישב על הספסל ובהה, ואז הבנתי שהוא מחליק ובקושי מחזיק את עצמו. רציתי לחבק אותו ולעזור, אבל לא הצלחתי לזוז. הרגשתי שהוא צולל בחשיכה.  בבוקר, התעוררתי עם דמעות בעיניים, התפללתי שהוא בסדר למרות הכל. רק שלא יקרה לו משהו. נראה שדברים יתבהרו בהמשך. 

 

         
                             

2 מחשבות על “ספסל

  1. התחושה שעולה חזק מאוד מהחלום היא של חוסר האונים שלך. היא מתרגמת לדאגה לאיש הרזה במעיל הכחול הארוך, אבל אולי יש לה מניעים אחרים לגמרי, משהו שנקשר לי למילים הראשונות בפוסט: אני מנסה להלחם ולא מצליחה.
    בהצלחה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s