חשוב לי להסביר, בעקר לעצמי, למה רבי
נחמן דבר אלי ככה. ולמה, למרות זאת, חסידות
ברסלב, ברובה, רחוקה ממני. את ליקוטי מוהר"ן אני מעדיפה להמשיך ללמוד אצל הרב
שלי, ששייך בפועל לציונות הדתית, אבל הוא עלוי ולמד גם עם הרב אשלג והרב מדרכי
אליהו. בכל מקרה, הוא לא שייך או השתייך לחסידות ברסלב ומציג גישה רציונאליטית
ובעיקר מסודרת לכל נושא. וזו הדרך הכי
נכונה ללמוד את ליקוטי מוהר"ן, לטעמי, כי גם כך מדובר בטקטסים גדולים שדורשים משאבי ידע עצומים שאין לי.
לפחות, אוכל לסמן מה ידוע ומה לא ידוע, כדי להשלים מאוחר יותר. ולא לחיות באשליה שהבנתי
כי דפק לי הלב כשרבנו אמר "אין עוד מלבדו" .
אבל זכיתי. למה? כוונתי, אני אדם שמגיע
מהלב ומהיכולת לאהוב באופן כמעט מוחלט. וזו פלטפורמה מעולה להכנס לתכנים של הרב
נחמן. מי שמגיע עם יכולות לאהבה ואמפטיה
גבוהות, יש לו פוטנציאל טוב. יש לו דריסת
רגל. הרבה מהתכנים של הרב נחמן בליקוטי
מוהר"ן כבר ידעתי לפני. כלומר, כתבתי ביומן שלי ומחשבות ורעיונות. כשקראתי את ליקוטי
מוהר"ן הם קבלו צורה ממשית בעלת הקשר רחב יותר, חברתי ולאומי.
קראתי הרבה טקסטים בחיי. בגיל 21 קראתי
את "בעקבות הזמן האבוד", ובגיל 20 קראתי את ארתור רמבו ואת ט.ס אליוט. בגיל
19 קראתי את "האחים קרמאזוב" של דוסטוייבסקי. וקראתי גם את ניטשה ואת חבריו הפילוסופים. בחיים לא נגעו לי בנשמה כמו תורה ס"ד
של הרב נחמן מברסלב. אני זוכרת את היום
שהרב שלי לימד את התורה הזו. אני זוכרת איך
הרגשתי; בדיוק הפוך מהמילים של קארבר (שתרגם עוזי וייל), "קורה שאדם נולד
לתוך ארץ זרה". כי מה הקטע באמונה? שאתה מבין שהארץ לא זרה. הארץ שלך, ואתה בדיוק במקום. וההבלחה הזו,
מבעד לערפילי המציאות, מהי? אבל מהי האמונה? עד כה חשבת שאתה רחוק ובעצם, אתה בדיוק איפה שצריך אותך. אבל אתה חייב ללמוד לקבל את הארץ הזו כשלך ולעשותה
שלך. ולכן, אתה כאן. ההפך ממיתוס המערבי של האמן שהזין את הטקסטים מנעוריי. היכן הגיהינום? אין גיהינום. אין רוע שמנותק מהטוב, אין גנוסטיות של
המציאות. כשאתה חש עצבות אינסופית, כשאתה חש תסכול נורא
נוכח מציאות בלתי אפשרית, זה סמן. קודם כל, המבט שלך מאיר את המציאות הזו ומשנה אותה. שנית,
זה כוח מניע לעבודה שתטה את הדברים: אם שלך ואם של אחרים. אם מיד ואם לאורך הזמנים.
וכל זה נחת עליי כשלמדנו את תורה ס"ד,
יחד עם אינספור דברים. זה היה הפוך מ"מטריקס".
שם, ניאו מתעורר למציאות אפלה ומכוערת. להבנה שהוא לכוד בממשי , במדבר, ועליו
להחלץ מהממשי כי הממשי הוא פיקציה זדונית שמטרתה להשתמש באנושיות שלו. ואילו האמונה
היהודית אומרת ההפך: אין לנו אלא הממשי,
את האנושי. הממשי טוב כי הוא תוצאה של
רצון. ואז, גם אתה טוב. כי גם אתה (לאיזה
שמונים מאה שנה) ממשי.
נחזור לחסידות ברסלב. אנשים יונקים מהרב נחמן תכנים שהיה עולה להם במאמץ
רב להשיג בדרך הרגילה. הרב נחמן היה עלוי של אחד לכמה דורות, זה ברור. הוא אצר בתוכו כמויות של ידע, בקבלה וגמרא וכו
וכו, והצליח בכשרונו הגדול, להכניס את התכנים לצינורות שיתלשלו מטה ויגיעו לאלה הרחוקים ביתר מתכנים אלה. זו הגדולה שלו.
אבל, הבעיה היא שאם אנשים ניזונים בצינורות הללו, יש חשש שיתעצלו ללמוד את
התכנים בעצמם ולעבור את מאמץ הלימוד בעצמם. יש חשש שילכו בעיניים עיוורות אחר
מערכת ההשגות של הרב נחמן. ויוותרו על עצמם. במיוחד כשמדובר בבעלי תשובה, אנשים עם
ידע מועט ביהדות וצורך נפשי חזק במישהו שידריך אותם. זו סכנה.
ובמיוחד שכמו שכתבתי, כתיבתו של הרב נחמן כאריזמתית בצורה חריגה, רושפת
להבות אש אפילו. הרב נחמן כותב כמו
סם. וסמים עשויים להפוך את האדם לקטן
. לכן, נכון לדעתי ללמוד את תורת רב נחמן לצד
לימוד מעשי וממושך של תכנים לא ברסלביים,
תורה שבע"פ וכן הלאה מיני חכמים. ואפילו, אצל רב שלא משתייך לחסידות
הזו. זה הדבר הכי טוב שאני יכולה לחשוב
עליו, למי שלא רוצה לסיים חבוש בכובע לבן עם פונפון ומרקד בצמתים : )
חוויות חשקניות 