לאהוב מילה .2

 

אבל איך אפשר לאהוב את אלוהים?  

מעולם לא נפגשנו, לא לחצתי את ידו. לא הצגתי את עצמי בקידה קלה.  הוא מעולם לא שאל לשמי, ולא שאל מה אני עושה ולמה.    לפי תפילות יום כפור, הוא יודע את כל אלה. הוא יודע הכל ואני לא יודעת כלום.  אני ימיי כהבל עובר, הוא ימיו מי ימנה. בקצור, אין פה משוואה אלא אישיוון קצוני. איך אפשר לבוא מעמדה כזו לאהבה?   לא הגיוני לאהוב אדם אחר על פני מילה (אלוהים)? 

 

לפני כמה ימים, כמדי זמן בזמן, ישבתי לאכול עם אותם חברים שהזכרתי, המחשביסטים החכמים שעתידם המזהיר לפניהם. כל אחד התוודה על מידת אמונתו באל. אחד, בוגר התכנית המובחרת ביותר של צה"ל, אלה עושים את התואר הכי מופרך אונ', בחור אינטליגנטי וחביב, הודה שהוא אתאיסט.  השני הוא שהוא ספקן. אני אמרתי, אגנוסטית עם מעט אמונה.  ובלב חשבתי, מעט אמונה (או פיקסל עבור הקוראים) וכבר כזה הבדל?    כנראה שכן, הרי שוני בגן אחד יכול ליצור פנוטיפ (לתת בטוי) ניכר.  אולי מידת האמונה של אדם היא עניין גנטי?  טוב, בכל מקרה,  התגלגלה שיחה ארוכה לנצרות וכושרו השיווקי של פאולוס. בתכלס, פאולוס יצר את הנצרות כמו שאנחנו מכירים אותה. בנצרות יש יסוד מונותאיסטי אבל גם אלילי, הם ממש כרוכים יחד.  כשחזרנו לדבר על היהדות, חשבתי בלבי שבעצם חטאתי בעבר קצת בעבודת אלילים. אני חושבת שאותה אהבה מוגזמת שחשתי לאנשים, היה בה יסוד אלילי. הייתי צעירה ומותר לשגות, אבל בהחלט, אלילות יוצרת סבל גדול בנפש.  מהי אלילות בעצם? המחשבה שיש כוח אחר ביקום שהוא עצמאי, בעל יסוד נפרד מהאל. דוגמא לצורת חשיבה כזו היא הגנוסטיות, שמייחסת את הטוב ואת הרע למקורות נפרדים ולא, לאותו מקור.  התחלנו להתווכח, על ענייני אמונה קל לפול לוויכוחים, והגענו בסוף למסקנה שיש דברים שאנחנו לא נוכל להבין, שיש חשיבה זולת החשיבה המדעית, ושסוכות בימינו כבר לא מושקעות כמו פעם. כולם קונים את הבריקדות מוכנות ולא עושים בעצמם.  

אתמול, לעומת זאת, ישבתי בבית קפה עם שני חברים שלומדים אצל הרב. דברנו דברנו ותוך כדי חשבתי שקשה לפעמים אצל הרב בגלל שבאמת מדובר בעלוי. גם אם היה הולך להיות רופא או משפטן או מנהל בית ספר,  העליונות השכלית שלו, המבנה האישיותי המקסים החברותי, חוסמים אולי בטויים וצורות מחשבה אחרות. וכמו שהוא עצמו לימד, ככל שאדם יודע ומשכיל,  כך הוא מתנפח ככדור שחוסם איזו זרימה טבעית, אחרת, במציאות.  גם פיינמן דיבר על כדור הידע אבל באופן אחר. ובכל מקרה, הרב הוא כנראה האדם המבריק אבל גם השמח המשפחתי והנעים ביותר שהכרתי. באופן המוגבל בוא אנו מכירים לפחות.   אני חייבת לצאת לדרך עצמאית לגמרי, אחרי שלמדתי כל כך הרבה.  יש לי עוד מה ללמוד ממנו, ואני רוצה בשנה הקרובה לסיים את המורה נבוכים ואת ליקוטי מוהר"ן ואפילו להספיק קצת מסכת ממשנה, אבל באופן עקרוני זו תצטרך להיות השנה האחרונה שלי בשיעורים שלו.  ארבע שנים הן זמן ארוך. כן, הוא היה קצת דמות אבהית עבורי. ובצדק, וזו זכות שלי לומר זאת. אבל הוא גרם לי להיות עצמאית לגמרי, בדרכו החביבה.  הוא לא רק נתק אותי מהשפעתו המזיקה של אותו אדם שפגע בי לפני כמה שנים, הוא גם אפשר לי להעריך את אותו אדם ולא להצטרך למחוק אותו, על מנת לשמור את גרעין הזהות שלי.   מכאן והלאה, זה לא בידיי אף אחד.  היחסים של אדם עם בוראו,  אלו יחסים סמויים ועדינים שאין לצפות כיצד יתפתחו.  האם יש לי כאלה יחסים בכלל?  איך אפשר לנהל יחסים עם מילה? (אלוהים) .  כנראה שאפשר. 

 

 

 

 

     
                     

 

2 מחשבות על “לאהוב מילה .2

  1. תודה על פוסט מרתק ומרגש. אני נולדתי לתוך מסגרות מסורתיות ולא הייתה לי הזכות ללמוד את הדברים מלכתחילה מתוך בחירה. עובדה זו השפיעה על היחס שלי לדת והיא עדיין משפיעה – אם כי הריקוד שלי עם הדת עדין מאוד ומשתנה… יש דבר כזה אהבת אלוהים. ראיתי אותה פעם. חג שמח.

    אהבתי

    • נולדתי למשפחה מכבדת מסורת, וחלק מבני משפחתי, הירושלןמיים, דתיים מאוד (מאז ומתמיד). אבל אין זה משנה לאן אדם נולד, כי אדם צריך לבחור באמונה   אחרת לא ירגיש שהוא חופשי.  חג שמח

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s