פקסל

 

משתתפים: אני, ש (ידיד טוב ומי שבקרוב יהפוך למרצה ואח"כ פרופסור למדעי המחשב, באחת האונ' בארץ)

 

אני: אתה יודע, לפעמים קורה לי משהו מאוד מפחיד; אני עוברת או עושה משהו ביומיום, ואז נזכרת שחשבתי על הסיטואציה הזו במדויק בעבר. לא משהו דומה אלא במדויק הסיטואציה הזו.

ש: כמו דה ז'ה וו?

אני: לא, לא שהייתי בסיטואציה אלא שהחוויה נחשבה או נחלמה על ידי במדויק קודם, גם שנתיים או שלוש או שש שנים לפני.

ש: זה באמת מוזר.  אבל איך את זוכרת את מה שחשבת או חלמת לפני כמה שנים?

אני: יש לי זיכרון פנאטי.  ובכל מקרה,  זה מאוד מלחיץ אותי כשקורים המצבים האלה. אני לא יודעת בדיוק מה לומר. כנראה זה סתם כשל מוחי…

ש: אולי אפשר להסביר את זה כמו בנסוי שמראים לאנשים תמונות של מצבים טעונים רגשית ונדמה להם שהם היו במקומות האלה או פגשו את האנשים האלה למרות שזה לא קרה.

אני:  זו אפשרות. אבל לי קורים שחזורים של מצבים מאוד טרוויאליים. הדבר האחרון ארע כשניקיתי את האמבטיה. שטפתי פנים ואחרי זה התבוננתי במראה. ואז נחיל נמלים עבר על הרצפה ויצא מאחורי אחד הברזים. זה היה שבת בבוקר, והנמלים  ובאותו רגע פשוט נחרדתי,  כי נזכרתי במראה הזה. נזכרתי שחשבתי והרהרתי בסיטואציה כולל האמבטיה הזו, בעבר.

ש: זה קרה לך עוד פעמים?

אני: כן זה התחיל לקרות לי מגיל 25 ועם הזמן זה הולך וקורה עוד ועוד.

ש:  מתי חשבת על הנמלים באמבטיה?

אני: נדמה לי שלפני…מספר שנים, אני לא זוכרת בדיוק. אולי ארבע שנים .  זה גורם לי להרהר לא מעט בממד הזמן ואיך שאנחנו תופסים אותו.

ש: למה את מתכוונת?

אני: היחס לממד הזמן לא צריך להיות נאיבי.  יש סיבתיות אבל יכול להיות שכמו שהמכאניקה הניוטונית עובדת היטב בעולמנו ומתחלפת במשהו מורכב יותר במהירויות סופר גבוהות (במדידת אורך וזמן), כך גם הסיבתיות: מה בא לפני ומה אחרי. אני לא מומחית לפיסיקה תיאורטית ולא רוצה לדבר סתם.  אבל היחס המודרני לזמן בפיסיקה יותר גמיש משנרצה לחשוב.    

ש: זה כמו מה שאז אמרנו על רבי עקיבא

אני: מה ?

ש: הבעיה הידועה, שהכל צפוי והרשות נתונה.

אני: כן כן!  פתרון אפשרי להתמודד עם הקושייה [על הבחירה החופשית] הוא לומר שאצל הבורא אין זמן. אין לפני ואחרי. ולכן אין קושייה.

ש: הוא קיים תמיד

אני: אפילו תמיד אי אפשר לומר. תמיד זה גם כן סוג של מידה.

ש: תראי, יכול להיות שיש לך רגישות מאוד גדולה לצפות מצבים. לא נבואה אלא אינטואיציה מעולה.

אני:  בסופו של דבר אני שמה את מבטחי במדע. כן, זה ההסבר שמתקבל על דעתי. אבל אני גם מאמינה שמאורעות בעתיד משפיעים אחורה בזמן.  גם פרופ יקיר אהרונוב סבור כך, אם כי לגבי מערכות פיסיקליות פשוטות .  מובן שלקפוץ מאלקטרון לבנאדם זה קצת בעייתי… או שהתשבשה עלי דעתי, או שעליתי לרמת תודעה שונה.  אחד מן השניים. 

ש: נשמע כמו משהו שמיסטיקן יגיד

אני: לא מאמינה במיסטיקה.  וגם אמונה היא תוצאה של מגע הנפש באמיתות.  לכן אני מרשה לעצמי להבהב בפקסל האמונה שלי גם כשחושך מוחלט מסביב. אבל חשוב לשמור על הספק קרוב ללב

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s