ים האור וים החושך

 

1. 

משהו מיוחד קורה כשאני לומדת את ליקוטי מוהר"ן עם הרב שלי.  משהו שלא קרה לי קודם מעולם, אף פעם בכלל.  חשוב לי להדגיש קודם כל, לא כל היהדות והמקורות זה רבי נחמן. רוב מוחלט של הזמן, כשאני לומדת תורה, מושקע בלימודים אחרים; משנה או רמב"ם או רמח"ל.   ובכל זאת, משהו פלאי קורה בליקוטי מוהר"ן. זה כמו שמישהו עובר לתוך נשמתי ומלטף אותה.  החיים לא קלים: בוסים, עבודה, זוגיות, אנשים, שמועות וחדשות, שאריות של החיים.  והנה, רק אני שומעת את קולו של רבי אומר מילים ראשונות בליקוטי מוהר"ן ונשמתי, הנלחמת באומץ את חיי העולם לצד יתר הנשמות, זוכה לפתע ליתרת חיבה ותשומת לב.  התכנים הם תורניים, זה נכון.  הדיון בליוקטי מוהר"ן הוא דיון עמוק בפסוקים מן התנ"ך,  בשיטתו של הרב נחמן, כך שהתורה נפתחת בסוגיה כללית הנוגעת לפרט, מתפתחת אט אט ועולה אל הכלל בעם ישראל, עוברת כמה הקבלות, מגיעה לשלב הספור של רבי בר בר חנה, ואז ממשיכה לסיכום וסגירה תוך מסקנות חדשות והבנת הפסוק עמו החלה. זה המבנה. אבל מה שמעניין אלה החיים בתוכו, ומה עוברים.  מתוך הדיון, מתוך קולו של רבי ופניו המאירות בשעה שהוא מלמד, ומתוך התכנים וההבנות עצמן (שהן מורכבות ווירטואוזיות בהצגתן) מופיעה דמות נוספת, סמויה, המדברת אלי. עיניי בורקות, אני מתמלאת תשוקה ושפתיי נפרשות לחיוך קל.  זה נעשה באופן בלתי מודע, בלי לשים לב.  זה כמו אדם שרואה את הים תוסס בפני השמש; הוא מנסה לאמוד את סופו, להבין מול מה הוא עומד, אבל לא מצליח.  ואי ההצלחה הזו גורמת ללב להשתובב, לצאת אל אותו הים ולשמוח.  אינסופיות הים מעוררת בלב האדם אושר, כי בכל זאת, למרות שהוא כזה, הוא גם נגיש לו. הוא יכול להכנס פנימה ולגעת בו, ולהיות חלק. לעומת זאת, הלילה מגיש לנו אור כוכבים ,נצח קפוא, שיצא לפני עשרות אלפי שנים ואין מה לעשות בו אלא להביט ולהשתומם. והנה ים האור של הרב נחמן, משקה מי שמתקרב, כי הוא נגיש ושקוף בשוליו הקרובים  והשקיפות היא בטוי למעלת הצניעות של תורתו; והיא הבטוי לגדולתו.   

 

2. 

מילה משהו על הפרשות האחרונות שעלו בתקשורת, התעללות של קבוצת נערים בנערה. בעצם, אני רוצה לומר משהו כללי על עשייה ממושכת של מעשי נבלה באדם אחר, ואני רוצה לחשוב על זה דרך הפוגע/ים.  כשמדובר בקבוצה קל למחוק את הפנים של הנפגע וכך, את האנושיות שבהם.  הפנים הם האנושי. הקבוצה יוצרת מציאות, עם חוקים ותחביר פנימי הכופה עצמו על כל חבריה.  ניואנס שבין אדם לאדם הופך בקבוצה לקבוע.   הפגיעה המתממשת ברבים הופכת לאמת.  ולכן, האיסור במקורות על הלבנת פנים הוא ברבים, ולא ביחיד.  הקבוצה היא שצורבת בקורבן את חווית נחיתותו. יותר מהמעשים עצמם, סבלה של הנשמה  הוא בפגיעה בכבודה.   מה שכל כך עצוב הוא שבשעה שאדם עושה נבלה, הוא לא מרגיש דבר.  אותה אטימות וניתוק היא כמעט מוחלטת, ואפילו סימני הסערה שנעשה עוול, יושתקו על ידי אותה מערכת מניעים.  הרוע זקוק לחשכה, לים חושך שיסתיר בתוכו את המעשה. ובלבו של הים, במה, עליה יעלה המבט המתרגם את הרע לתענוג (וכל מעשה מתמשך מביא עמו עונג).   אדם צריך ללכת נגד עצמו כדי להפסיק לעשות רע.  ובקבוצה, על אחת כמה וכמה, ללכת נגד. פעם, בהיותי סטודנטית, הדרכתי בקיץ תלמידי חטיבה, והייתה ביניהם אחת עולה חדשה מבוכארה. הכל צחקו והתנגחו בה.  עם הזמן, היא למדה אט אט להתחשל ולהגן על עצמה, וגם אנחנו המדריכים השתדלנו לצאת נגד הפוגעים. אבל הדבר היה קשה.  על המחנכים מוטלת אחריות גדולה.   ודבר נוסף,  נערים בנים זקוקים  למחנכים גברים.  הם זקוקים למרות הגברית, הם זקוקים למורה גבר שיורה להם שאסור.  מורה אישה לא תוכל להפנים אצל בנים נורמות של התנהגות מינית. גברים נחוצים כמחנכים במערכת החינוך, זה ניכר וזה חשוב. 

 

מחשבה אחת על “ים האור וים החושך

  1. ר’ נחמן והים:
    שֵׁם אַתָּה מְסֻגָּל עַל הַיָּם לְהַכְנִיעַ הַגַּלִּים וְהַסּוֹד: "בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם" (ליקוטי מוהר"ן ח"א, תורה רנו)

    נסע רבנו זכרונו לברכה, גם-כן על ספינה זו לארץ הקדש… ובלכתם על הים היה רוח סערה גדולה מאד מאד, והיתה הספינה בסכנה גדולה… ולא היה עוד בלב איש מהם להנצל מן המיתה והיו צועקים כלם אל ה’…  ורבנו זכרונו לברכה, היה יושב דומם… אמר לה:הלואי הייתם שותקים גם אתם היה טוב לפניכם ובזאת תבחנו אם אתם תשתקו ישתק הים מעליכם גם-כן… וכן היה (שבחי הר"ן)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s