מילה על בודהיזם

 

כשכתבתי על דליקת פיקסל האמונה, ציינתי את הריק כמקום חשוב ביותר.  עם זאת, עבורי זו הייתה תחנת מעבר – לא המהות.  מי שיקרא את הקטע יוכל לקשרו עם צורות הסתכלות בודהיסטיות בעולם, כי הדברים שצוינו שם (הגעה לפירוק המוחלט וחתירה לפירוק האני וכו),  הם מושגים מוכרים מתפיסת המזרח.  בניגוד לבודהיסטים, אני לא מאמינה שבטול אשליית האני היא המשימה הכבירה של האני. להיפך, חשתי בנחיצותו של האני כדי שיוכל להמשיך ולהרבות את האהבה הרבה שהחלה עוברת דרכו, משעה שהשתכלל דיו רוחנית. גם כך האני שלנו זמני ועוד סך של שנים , עם המוות, האני הזה יחדל.

   ביכולתי לקבל את זה שעמי המזרח לא שותפים למסורת המונוטאיסטית  אין הם מחוייבים באותם דברים כמו נוצרים, מוסלמים ויהודים.  יש להם צורת דיבור אחרת עם האל, כפי שאולי יצורים בני גלקסיית אלפא קנטאורי יקיימו צורת דיבור אחרת על האל.  יש להם חוכמות ודרכי חיים משלהם. לא נוצרת התנגשות בין אופני התפיסה השונים את העולם, בין היהדות לבודהיזם. או, כמו שאמרו חז"ל,  "אין מלכות נוגעת בחברתה".   לא אלך כעת ללאמה בודהיסט ואפנים את משנתו, כי זה ישבש את התפתחות שלי ביהדות, משימה גם כך מורכבת וכבדה.  זה כמו אדם שיש לו אישה אהובה. יום אחד הוא נוסע ופוגש, באקראי, אישה אחרת.  בתוך כמה משפטים הוא מבין שזו אישה שיוכל לאהוב.  היא שונה לגמרי מאשתו, וכך תהיה גם אהבתו אליה.  האם עליו לעזוב את אשתו הראשונה? או שאולי עליו לשלב את שתי אהבותיו? לא, כי מי שאהב פעם באמת אדם אחר מבין שכל מה שיש בעולם קיים בכל אחד ואחת – החיים הם מהות אחת.  כאשר אדם עולה בדרך מסויימת (או באהבה לאישה מסוימת) הוא לוקח על עצמו להקריב את האחרות אתן יכל לעלות.  זה חלק בעליה עצמה . 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s