המציאות הבוגרת לא משאירה הרבה טווח
לחלום. הכל נעול ומאוד מפוקח בתקופתנו, כל דבר שיש בו התרופפות, מיד מזוהה כהזדמנות עסקית שיש לסגור, לעבור אוטומציה.  הכל, אם נסיעה במכונית ואם בחירת מסעדה
או נתיב לטיול.  העולם הדיגיטלי חונק, מתפוצץ אנשים, אם אמיתיים ואם וירטואליים. הכל צריך לדעת, הקבצים מסודרים שעוברים ממסך למסך. האדם זקוק לנשום כאוס, צללים, נסיעה ברכבת בין יעדים רחוקים ונדחים, פנסים חלשים ופנים זרות.  זה קשה; האפוליניות השתלטה על הכל. 

 

עלי לשתות יותר ויסקי איכותי. כוסית שתיים פותרות את רוב הבעיות האקזיסטנציאליות בצ'יק 🙂

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s