גשרים

 

אני לומדת כעת את הספר "אורות" של הראי"ה קוק. על פי הרב קוק,  על פי האמונה היהודית,  הציונות והקמת מדינת ישראל הן שלב ראשון ; בהמשך אמור להבנות מחדש בית המקדש. ותשוב הנבואה. עד כאן תחזיות דתיות. אז מה עמדתי?  נפשי מסתייגת מכל וכל. א-ב-ל… לא יכולה שלא לנסות להבין ולהסביר…לפענח. כי חשוב להפריד בין נבואה למיסטיקה.  הרמב"ם, במורה נבוכים, אם לסכם עסק בבירור ההבדל בין נבואה למיסטיקה. הוא בנה גשרים שיאפשרו לאנשי מדע, לראציונאליסטים, להבין את הנבואה ולקבל אותה.  נחזור להווה;

אולי נביא הוא כמו אדם שמביט במציאות ונזכר במה שיקרה בעתיד?  אצל השם אין
זמן ואילו אצל בני אדם יש. אבל בני אדם מכירים רק זמן באופן אחד, ליניארי. מהעבר לעתיד. אם ננסה שנייה למקם את הנבואה
כתופעה אנושית (גם אם יש פה פריצה של האנושי) אולי הנביא זה כמו אדם שנזכר
בעתיד?  כלומר שהשכל מנסה לגשר על
החלומות והתמונות, זה כמו היזכרות?  נכון
שיכולים להופיע גם חלומות סתם ומראות סתם, אבל מראות או השגות נבואיות הן כאלה שמעוגנות
במציאות ובאמת (נניח רגע שכן).  אז איך מבחינה פסיכולוגית, נפשית, אדם מתנבא?  אולי כמו שאדם מנסה להיזכר.
אולי בזמן הנבואה ישנה תגובה,  כמו ריח או מראה שמזכיר לאדם משהו שקרה פעם, ואז נשלף יתר הזיכרון ומשוחזר. אולי המראות שפעמים רבות מתוארים בתנ"ך (למשל אצל יחזקאל או דניאל) הם טריגר שמשחזרים את הזיכרון
(לעתיד) בנביא? ואולי לכן הם כל כך צופניים ולא מובנים.  אולי המראות הם לא כשלעצמם הדבר החשוב אלא מה שהם מעוררים בזיכרון העתידי
המשוער הזה? 

הבעיה שאין גבולות
בדבר הזה. לאדם נדמה שהתנבא וזהו – הכל מותר. כל מטורלל יכול לקפוץ בחוצות העיר
(כמו שמשוגעים אכן עושים לעתים ירושלים) ולומר שהוא המשיח, שהוא ישו. או להבדיל, שהאל נגלה וציווה עליו לנקום ולהרוג.  שאלה: למה נהייתי אדם כל כך מופנם מאז שעברתי מה שעברתי בגיל 24?   אולי אז, בניגוד להיום, לא הייתי מספיק
מעורה בחיים ובאנשים כדי לתת לי זכות כזו, כדי להתייחס לחוויה או סדרת החוויות ההוא בצורה כזו? לא יודעת.  אולי אני צריכה להתפתח כאדם כדי שאזכה בכלל
לשכלל את הכשרון הזה? האם מדובר בכשרון או במערך פנטזיות ? האם יש אפשרות עקרונית להבחין בין השניים? על פי האמונה היהודית – כן. יש הבדל בין פנטזיה או שגעון, לבין האמת של תופעת הנבואה.   דוגמא מתרבות הפופ:  האם יש הבדל בין אלביס פרסלי ומייקל ג'קסון ומיק ג'אגר, לבין אלפי זמרים אחרים, נדחים ולא ידועים, שחיו בתקופתם?  כן. למרות שכולם השתוקקו ושרו והזיזו את האגן בקצב.

האם יש הבדל, וזה מעלה לי את סרטם האחרון של האחים כהן, בין בוב דילן ללואין דייויס?  כל זה מזכיר את שאלתו היפה ג'אונג דזה:  האם הוא חכם דאו (ג'ואנג דזה) שחולם שהוא פרפר,
או פרפר שחולם שהוא חכם דאו?

 

בסופו של דבר, התשוקה שלי לאהבה היא כבר לא תשוקה לאהבה רומנטית. הכמיהה העמוקה של נפשי היא לזכות ברסיסי נבואה. תמיד ידעתי את זה, ותמיד התביישתי עמוקות.   שלוש הבהרות:  א – אין ביכולתי כזה דבר כמובן. ב – יתכן שאין דבר כזה נבואה, בהסטוריה האנושית, ומדובר בפנטזיה א-לה- הארי פוטר בידי אנשים כאריזמטיים מבריקים וכו.   אני לא יודעת, ואף רב או אתאיסט בעולם לא יודע. ג- העובדה שלא השתרשה בישראל תרבות פנטזיה ענפה מצביעה על כוחו של הספור התנכ"י.   כי לעומת האוריגינל, הכל מחוויר ונמוג.  אפשר לפרש את זה בשני אופנים: או שהשקר התנכ"י כל כך חזק והשתרש כל כך עמוק ולכן העם הנבחר לא יכול לקבל פנטזיות פחות טוטאליות. או, שהתנ"ך הוא אמת גדולה שמביסה את הפנטזיות הקטנות כי היא מנכיחה אותן מהר מדי מול המציאות. בניגוד, למשל, למסורות פנטסטיות אצל עמים אחרים. 

 

הלוואי שהשקט יחזור במהרה לארצנו. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s