חוק שימור האהבה


איך יתכן שאני קיימת? איך יכול להיות שהשתניתי כל כך?  מאז שהפכתי לאישה ועד גיל 29 רק בקשתי חיים קצרים, להבליח ולהעלם.  ואיך זה שעכשיו אני כבר לא מדוכאת? שאני שמחה? שאני קיימת?? איך יתכן שאני שמחה מעצמוּת נשמתי?  בלי בדל רמאות – שמחה בחיים, על כל הקשי.  החיים נושאים משהו גדול מסכום חלקיהם. מצדי אפשר לקרוא לזה ספגטי. יש משהו מעבר לנראה.  היו רגעים בחיים, רגעים בלי זמן, רגעים של נפילה מחוץ לזמן שראיתי והבנתי ושמעתי והרחתי והכל כל כך כל כך, ופחד השם ישמור כמה פחד.  מבחוץ נדמיתי כבובת ראווה. לא זזתי, לא דברתי. קפאתי.  זזתי בפנים, בעולמות שאין להם שמות בכלל.  ועכשיו זוגיות, דירה, משפחה חברים עבודה חיים. "הטרוויאלי" דפק בדלת והתקבל בסבר פנים יפות.  הצלחתי למצוא את הדרך חזרה אל החיים. איך יתכן שאדם כל כך קיצוני ילמד לדבר בשפת האנשים?  איך יתכן שימצא את מקומו בעולם?   ואולי זה נרקיסיזם, לחשוב שאני כל כך הרחקתי.  אבל גם אם יש שהרחיקו ממני, לא משנה.  לרגע אחד, רגע של נפילה מחוץ לזמן, איפשהו בגיל 24 או 25, רגע אחד עמדתי מחוץ לחיים והבטתי עליהם כך מבחוץ. ומה שהבנתי אין לי מילים לומר. הבנתי. קפצתי את קפיצת הדרך. הבנתי את הטרוויאלי במובנו הרחב יותר. זהו.אפילו את הגאווה שדרושה לאדם לכתוב את מילים האלה, "הבנתי", אפילו אותה הבנתי.   ומה משמעות החיים? במובן הרחב, במובן הסמלי הבלתי מילולי?  אם נפרק מילה לרכיביה יתקבלו אותיות.  אם יתפרקו החיים לרכיביהם יתקבלו פיסות אהבה. אהבה היא נקודת המוצא של העולם. ומאחורי כל חוקי השמור הגדולים, חוק שמור החומר והאנרגיה עומד על תלו האחד – חוק שימור האהבה.  

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s