אחרי

 

הדממה של הרחוב בשכונה, ואני יוצאת מהמכונית של החברים אחרי המסיבה.  לא יצאתי למסיבה בערב שבת מעל לשנתיים. הפעם, הייתי חייבת. החג המתמשך הכריע כי הייתה מסיבה מעולה. ולא על זה רציתי לדבר.  יותר מדי טוב? לא זה לא זה.  מוסיקת היפ הופ רועשת, קצב, לעומת השתיקה  בדירה, בוהה בקיר. החבר בצפון. מתישהו בעתיד אעמוד מול הכרעות בלתי נתפסות,  והחוויות מגיל 24, 23, כל מה שבא לפני, זה יהיה משחק ילדים לעומת מה שעתיד לבוא.  החלומות, יש לי חלומות מסובכים.  תמונות מפורטות של מצבים, מאורעות.  ואז לפעמים קורה משהו, האור והחושך או הקור והחום, הם מתואמים.  ואני מבינה שראיתי את זה כבר. בחלום, במחשבה.  לאט לאט הזמן מתקפל לי כמו רצועת גומי מתוק.  לא, אני לא על סמים.   בחורה אחת במסיבה רקדה בלי הפסקה בצורה כל כך…היא התפוצצה מאנרגיה. רקדה ורקדה. גם בהפסקות בין שיר לשיר, היא רקדה. על מה היא?  אנשים אמרו שלא לקחה משהו.  האם המשיח יאהב מוסיקת היפ הופ?  האם השאלה רלוונטית?  נראה שלא.  אבל הוא חייב להיות קצת אישי, לקחת הכל בהומור. והדמות הזו בהחלט נשמעת מגוחכת ככל שמקדישים לה מחשבה.  האמת?  הדת לא מעניינת אותי, אפילו היהדות היא אמצעי. אני פשוט רוצה לשמוח ולסבול ביחד.  אתקן את עצמי, אני רוצה שהרע והטוב ישיקו ויתנשקו. שוב ושוב ושוב.  שאצליח לעמוד מול המר והמוות והתהום והריק, ואצליח לראות דרכם את האהבה והמלאות והמתוק. ואז אסתובב ואביט באלו דרך אלו. שאצליח להבין את הטרוויאלי. ואז גם אחרים יצליחו.  זהו, בזה כל ענייני. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s