רגע על ישראליוּּת

 

לאחרונה זכיתי להשתתף בשני ארועים חברתיים סטנדרטיים (כשמונה, תשעה
אנשים), ארוחת ערב במסעדה לכבוד ידיד וארוע בבית פרטי.  שניהם כללו פאנל שכולו
אשכנזי חילוני משכיל מהמעמד הבינוני או בינוני גבוה.  באירוע הראשון היו
המשתתפים בטווח הגילאים 26-34.  בארוע השני טווח הגילאים היה
רחב אך במז'וריות  הובל בידי שני אשכנזים כבני 60.  אני מוצאת
את עצמי בשנים האחרונות מביטה באשכנזיות (החילונית, המפא"יניקית) כתופעה מעניינת, נוגעת ללב ומעט טראגית. 

 

ראשית, מתוך
רשמיי עולה שאחוז לא קטן של נשים אשכנזיות סבל או סובל מרמה מסויימת של דיכאון
(מינורי).  התופעה הזו כל כך שכיחה ומתועדת בצורה רבה בספרות הקאנונית
הישראלית, שהיתה עד לא מזמן כמובן ספרות אשכנזית,  עד שנתפסת כנתון טבע שאי
אפשר להתווכח אתו.  מן שיירים לעצב בזכרון השואה,  לפוגרומים במזרח
אירופה או לגירושים ההמוניים של יהודי אירופה – אני לא סבורה שזו הסיבה.  
 עניין נוסף שבולט הוא השנוי התודעתי שהקבוצה הזו נאלצת, נאנסת לעבור בעשור
האחרון – התפרקות אטית ואילמת מנכסים 
ה"טבעיים" כהיותה אליטה. כן, האליטה שהקימה את ארץ ישראל , אותם
נפילים, שהיו ולא יחזרו.  החברה הישראלית עוברת שכתוב:  שיבה או חזרה למסורת,  נטייה ימינה, אך
לצד זאת נטישה אטית של זיהוי הדת עם גורמים חרדיים קלאסיים. במילים אחרות,
 הזעזוע שעובר ברחובות בני ברק ומאה שערים לא פחוּת מהזעזוע ברחובות  גבעתיים ורמת השרון.  הזעזוע הישראלי, שמצד
אחד משיל קבוצות מנכסי זהותן הקלאסית ומאידך מסדר אט אט את החברה בקווים שבטיים ,
לא פוסח על אף קבוצה.  גם הזעזוע של החברה הספרדית לצורך זה,  לא היה
פחוּת.  אני חיה בשכונה שרובה ספרדית.  כאב העלבון, 
התדהמה על יחסם האטום ומבזה של "אחיהם" האשכנזים שחיכו להם בארץ ישראל עליה
חלמו אלפי שנה,  צריבת העלבון עדיין
מתנוססת. כולם, כל הישראלים, מתמודדים עם זעזועים.  ובכל זאת, הזעזוע האשכנזי
הוא הטראגי ביותר כרגע.  ויש לזה שתי סיבות
עיקריות:  אומר הכתוב, עשיר שירד מנכסיו אין מצבו דומה לעני. אפילו אם שניהם
נמצאים כרגע באותו מעמד, העשיר סובל יותר. כי הוא זוכר כל הזמן את עשרו ומשווה את
מצבו לזה הנוכחי.  ולכן הוא מתקשה להרגיש
שהדברים הם לטובה.  זה ההסבר השטחי. 

ההסבר
העמוק קשור בכך שהחברה הישראלית עוברת שכתוב; ההיסטוריה של האושר משכתבת של
ההיסטוריה של האומללות.   ישראל מעולם לא
הייתה חזקה ובריאה יותר. מבחינה כלכלית, מבחינת ריבוי התושבים וגם מבחינת עצמתה
הצבאית. ישראל היא הקהילה היהודית היחידה בעולם שנמצאת בצמיחה (להוציא קהילות
חרדיות מסויימות בארה"ב).  בכל מדד ישראל
עולה ועולה.  ואילו העדה האשכנזו- חילונית,
שהקימה את המדינה, לא כאן כדי להוביל את ההצלחה. כיחידים רבים כן – לא כקבוצה.  כן, באליטת המודיעין בצבא, בהיי טק,  הקבוצה החילונית אשכנזית היא חוד החנית.  מבחינה תרבותית, כקבוצה ולא כאסופת יחידים,  היא חדלה מלשמש שלטון.   

  ולא שהקבוצה הזו 'יורדת', לא. היא משוכתבת.    חלקים גדולים  מערכי היסוד שבנו אותה, החילוניות , הערגה להיות
ככל העמים (האירופאים), הליברליזם, הנאורות, ערכים אלו הולכים ומשוכתבים תחת
הישראליות.  כי מה שמתברר באמת  ככל שהישראליות מתבגרת כמדינה, שהזהות היא לא
זהות אירופאית כלל ועיקר. היא גם לא זהות ערבית, גם לא זהות עירקית אמריקנית או
הודית.  היא גם מאוד לא זהות חרדית או דתית
נטו.  הזהות הישראלית היא זהות חדשה, מעין
היבריד מוזר שאף אחד, ישראלי או לא ישראלי, לא מסוגל לאמוד כראוי בשלב זה.   היבריד של דת לאום וארץ.  היבריד שאין כדוגמתו בכל העולם.  החילונים אשכנזיים מביטים על תוצר ההנהגה
שלהם,  שהם עצמם הנהיגו ושבצו, העליות השונות
שהגיעו מכל קצווי תבל, מביטים בתוצר בהלם ולא מסוגלים להאמין.  כן, האבל שלהם אמתי. אבל יש תקווה,  וזה נכון גם לאבלם של החרדים, אחיהם האשכנזים
מן הצד השני של המראה: אם יעזו לקחת אליהם מעט מהזהות השבטית הכללית של הישראליות,
זו שמכילה בתוך פיתה דת-לאום-ארץ,  הם
יוכלו להכות שורש בלי להרגיש את הצער, צער אמתי, 
אם על השואה, אם מעמדם המתערער בארץ נחלת אבות, ואם מזיכרונות שעליהם ללמוד
לשכתב . במילים אחרות, אמונה.  אמונה רחבה
ולא צרה. לא דתית בלבד כמו לא לאומנית פשיסטית. 
אמונה רחבה כמו תבל . ומי שמאמין  –
לא מפחד. 

 

מחשבה אחת על “רגע על ישראליוּּת

  1. יפה כתבת.
    יש רק להוסיף, שאותה קבוצה אשכנזית כפתה תרבות מסויימת על כלל המדינה. היא התרגלה לכך שהפרהסיה של המדינה היא אשכנזית חילונית. וכלל הציבור שברובו לא היה מעולם אשכנזי חילוני אלא בליל של חילונימסורתידתיחרדיספרדיתימניאשכנזי ועוד – היה אנוס לחיות לפי הפרהסיה הזו.
    התהליך של השינוי  ה ז ה  הוא שהולך להיות עוד יותר קשה לקבוצה הזו.
    (תחשבי על שדרני רדיו חרדים שיהיו ברשת ב וגלצ, על בריכות ציבוריות ש40% מהשעות שלהם נפרדות כברירת מחדל, על טלוויזיה שכלל אזרחי המדינה יוכלו לצרוך ולא רק החילוניים, שלא לדבר על מערכת המשפט).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s