חסרון ליתרון

 

 * למה הרבה ישראלים אשכנזים אינטליגנטים
סובלים מכל מיני בעיות אישיות?  דיכאון, חרדה, שנאה עצמית, OCD וואטאבר.  לא כולם כמובן – הרבה.  אני חושבת שלהיות מנותק מהיהדות
והאמונה יוצר צער בנפש.  אפשר להיות מחובר
לאמונה אחרת (למשל להיות מוסלמי או בודהיסט אדוק), ואם זה נעשה מהלב והנשמה אולי יתכן מסלול חיים אלטרנטיבי
ושמח. אבל אין מנוס מזה שהרבה אתיאיסטים, שהם בבסיס נפשות אמיצות וחריפות, סובלים מהבחירה שלהם.  ודווקא הדור הקודם, דור ההורים שלנו, גדל על
אידיאלים שהולכים ומשוכתבים אבל החזיקו אותם זקופים. יש הרבה אמת בדבריו של הרב
קוק;  אני מסתכלת על קיבוצניקים – רובם חזקים ובריאים יותר.  הם הכי לא דתיים שיש אבל מאוד מאוד מחוברים
לישראל, יותר מרוב החרדים שפגשתי.  שכן הזהות של ישראל היא דת ועם וארץ ואולי
עוד מרכיב בלתי אמיר.  אילו מחוברים
לאספקט מסוים ושמחים בו ולא צריך יותר. אולי. אלא אם חייהם מעמתים אותם באתגרים
נוספים.. אבל לא על זה רציתי לכתוב.  

* אני מנצלת את הזניחות של הבמה הבלוגית כדי לשפוך את לבי;  קבלתי רוחניות גבוהה יחסית. ומה זה אומר? שהנפש שלי, וזה נעשה גם בעבודה אבל גם בהתאמה לטבעה, נפשי התרחבה להכיל זהויות רבות.  וכשאני לומדת את כתבי הרב קוק אני מבינה שרוחב זה הוא גם הזמנה לאהבה. כלומר אני עשויה להיות מסוגלת לאהוב יותר אנשים ומרכיבים מהעולם.  איך אמר קהלת? "רוח אחד לכל".  ואם כך, זה אומר שהרוחניות שלי חזקה (אין כאן אגו!) אבל האמת היא שאני חמדנית ולא ממלאת את מה שהייתי צריכה; להחזיר את המפגש שקבלתי דרך האמונה, במפגשי עם אנשים אחרים.  פעם כתבתי פה שאנשים מתוודים בפניי: האם יש ערך בוידויים אלו? לא, הוא חסר וריק.  מה אנשים רוצים כשהם מתוודים?  הם רוצים שיקרה להם משהו שיעשה אותם שמחים וקרובים יותר לאמת.  למה שמתי את השמחה בצמידות ל"אמת"?  כי אני אדם מאמין.  אוקיי, אמשיך;  אנשים משלל גוונים נמשכים אחרי ואני בעצם כל השנים לא ידעתי מה לעשות עם זה.  עברתי כעס, הכחשה,  שמחה ועצבות ביחס לעובדה הפשוטה הזו, אנשים מרגישים שאני יכולה להכיל אותם. וככל שאני גדלה כך אני חשה שיש לי פחות רצון וזהות מנותקת משלי, ויותר מן התרחבות להכיל את רצונם וזהותם של אחרים.  מפני שאני נמצאת בהכחשה או כעס לעובדה הזו, יוצאים לעתים פוסטים טפשיים כמו הפוסט הקודם. אבל אין דבר בלי סיבה בעולם ואם זה המצב משמע שאני צריכה להכיל את הזהויות האלה ולקדמן. ראשית כל בתוכי, ואחרי כן, במפגש עם אנשים, גם אותם.  במילים אחרות, החלטתי לאמץ את השקיפות האישיותית, את חדלון האישים שנוגע ללב, ולהפוך את זה מחיסרון ליתרון.   

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s