הורות סימן שאלה

 

 לא מרגישה כלום כשאני אומרת את המילה – לא חיוב ולא שלילה.   אולי זה יבוא, בינתיים אני עוד לא שם.  איך זה ששיח אמהות בפורומים וקבוצות תמיד נופל לקלישאות הכי גדולות?  שאחרי שאת הופכת לאם את תופסת פמניזם בצורה מאד אחרת?  לא יודעת.  מה שמעניין אותי באמהות זו האהבה שהיא טומנת בחובה.  להפגש עם צורה נוספת של אהבה (ודאגה) שאני לא מכירה.  אבל מעבר לסקרנות הזו, אין לי דחיפות להרות. אומרים שלאישה יש דחף אורגאני להעשות אם. אז למה לי אין ?  אני רוצה להנשא, זה כן. ואני שמחהעל הזוגיות, ורוצה להיות נשואה למי שבא ממשפחה טובה. אבל ילדים? פה יש סימן שאלה. אולי זה אנוכי מצדי, כי זה כמו לומר שאני רוצה לקבל בלי לתת.  מצד שני אולי ייעודי בעולם הוא לתת בדרך אחרת, לא של ילודה. אבל אני רק יודעת מה יש לי בלב, ומה אין. כי אין שם עדיין כמיהה לאמהות, עוד לא. אולי ואולי בעתיד זה יבוא.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s